למרות הגידול בייצוא, מגיע כיום משקל ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל מתוך התוצר רק ל-45%. נתון נמוך בהשוואה למדינות רבות כמו בלגיה (משקל הייצוא בתוצר מגיע לכ-90%); סלובקיה (כ-90%); אירלנד (80%); צ'כיה (80%); הונגריה (80%), הולנד (80%); אוסטריה (57%) ואף נמוך משווייץ, שם משקל הייצוא בתוצר מגיע לכ-54%. כך אמר (יום ג', 4.9.07) נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, באסיפה הכללית השנתית של מכון הייצוא.
יצויין, כי ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל הכפיל עצמו במהלך העשור החולף לכ-62.5 מיליארד דולר בשנת 2006 ומשקלו בתוצר עלה מכ-30% לפני כעשור ל-45% כיום. ניתוח כלכלני התאחדות התעשיינים מלמד שמרבית פוטנציאל הייצוא של ישראל כלל לא ממומש, וכיום עיקר הייצוא - 84%, מבוצע על-ידי פחות מ-3% מהיצואנים, כ-330 חברות בלבד מתוך כ-11,000 חברות. מחצית מהייצוא התעשייתי מבוצעת על-ידי ענפי ההיי-טק ובעיקר באלקטרוניקה. בשנת 2006 הסתכם היצוא התעשייתי
בכ-29.3 מיליארד דולר.
ברוש טוען, כי ממשלת ישראל, בהיותה מדינה קטנה, נטולת משאבים טבעיים רבים "חייבת להציב לעצמה כיעד אסטרטגי להגדיל את משקל היצוא בתוצר, בד-בבד עם האצת קצב צמיחת התוצר, ולהביא לכך שמשקל היצוא בתוצר יהיה לפחות 80% מהתוצר. הדבר יבטיח צמיחה בת-קיימא לאורך זמן". כדי להתקרב להשגת יעד זה, טוען ברוש, עלינו להגדיל את הייצוא בשיעור ריאלי ממוצע של לפחות 12% מדי שנה. זאת, לעומת קצב גידול של כ-7% לשנה בעשור החולף. יש גם להכניס למעגל הייצוא את החברות שמייצאות בשיעורים נמוכים, או כלל לא מייצאות.
התעשיינים טוענים כי מימוש יעד זה יסלול למשק השגת יעדים נוספים - כגון הפחתת הקשר בין המצב הביטחוני לקצב הצמיחה, צמצום הפער בתוצר לנפש עם המדינות המפותחות, צמצום נוסף בשיעורי האבטלה וצמצום מימדי העוני. "על ממשלת ישראל", ממשיך ברוש, "לצאת בתוכנית אסטרטגית רב-שנתית להגדלת הייצוא, וגם תקציב המדינה חייב לתת ביטוי לחשיבותו של הייצוא כמנוע הצמיחה המרכזי ולטפח כלים שיכולים לעודד את האצת צמיחתו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה