הוא חזר בתשובה

אוכל בריא". כמה פעמים אמרו לכם חברים, קרובים ודודות פולניות למיניהן שכדאי לכם לאכול בריא? אתם יודעים, כולסטרול, לחץ דם גבוה וכל מיני דברים רעים שיקרו לכם אם תמשיכו להזמין שיפודי כבד עוף במקום להכניס עגבניה משעממת או גזר לאה לתוך הפה.

יש כאלה שהמונח הזה, "אוכל בריא", הוא בשבילם לא יותר ממילה גסה. לדוגמא, כותב שורות אלו ושותפו למרבית הארוחות, הג'מוס האנושי - אנשים עם הרבה מאוד אחוזי שומן בגוף שחובבים בעיקר אומצות נוטפות וכל מה שיש עליו כמה שפחות ויטמינים. מהסיבה הזו התייחסנו בחשדנות מה ל"שמבלה", בית קפה-מסעדה על בסיס טבעי וברמה תזונתית גבוהה בפרדס חנה. בשורה התחתונה, אחרי הביקור שלנו שם המושג המקולל הזה קיבל משמעות אחרת פתאום. אפשר להגיד שחזרנו בתשובה, כי אוכל בריא יכול, מה אתם יודעים, להיות גם טעים.

פירוש המילה "שמבלה" במיתולוגיה הטיבטית הוא גן עדן עלי אדמות, ואתם יכולים להניח לפי השם שאופי המקום רגוע במיוחד ומנסה להתקרב כמה שיותר לטבע ולמקורות. קחו למשל את המנה המהפנטת שהזמנתי - שמבלה חם (42 שקל) - ירקות מוקפצים עם קוביות חלומי ברוטב חום. זו מנה שהיא באמת ללקק את האצבעות, מתעכלת היטב ועד כמה שהיא גדולה, לא מייצרת את תחושת הכבדות שמעניקה ארוחה בשרית. זה גם המקום לציין שבשמבלה לא תמצאו בשר ולמרות רוחניותה המזרח אסיאתית היא כשרה עם חותמת הרבנות.

המנה העיקרית שהג'מוס לקח היתה סלט קינואה עם רוטב צזיקי (36 שקל). כן רבותיי, אותו ג'מוס שיורד על שני המבורגרים כאילו היו קוביית שוקולד, נאבק עם המנה שהיתה לו בצלחת ואכל אותה בתאווה. לפני כן עוד ירדנו שנינו על קסדיות ממולאות בגבינה (20 שקל) ועל-מנת הביניים המצוינת של טורטיית האמיגו, שממולאת בשעועית עם רוטב עגבניות ואורז (30 שקל). את טריות ופריכות הבצק ניתן היה להרגיש בכל ביס. סגרנו את הארוחה עם פאי תפוחים מתוצרת בית (24 שקל) ועוגת בננה (26 שקל) שעשויה RAW - בלי תהליך אפייה שמוציא ממנה את הרכיבים הטבעיים.

זה בדיוק הזמן להסביר על הייחודיות של שמבלה. מכיוון שאנחנו בכל זאת לא האנשים עם ההבנה הגסטרונומית המעמיקה ביותר בעולם ככל שזה נוגע לבריאות, קיבלנו שיעור מעניין בקולינאריה. אז ככה: חלק מהתפריט בשמבלה ולא מעט רכיבים במזון שהזמנו ובכלל בתפריט הם אורגניים וחפים מכל ריסוס. בתפריט יש פינה מיוחדת של אוכל נא, כזה שבדומה לעוגת הבננה שהזמנו, לא עבר שום תהליך שיגרום לו לאבד את ערכו התזונתי הטבעי. כך, למשל, תוכלו למצוא במקום עוגת קשיו, סלטים וגם את הנשנוש החביב, שזכינו לנשנש בו בעצמנו - קרקרים עם מטבלים ומקלוני ירקות (18 שקל).

חוץ מזה היה לנו ממש כיף באווירה שונה לחלוטין שרחוקה מהאורבאניות המוכרת. חניה הייתה בשפע, שקט היה בלי סוף ויכולנו להרגיש אחרת לגמרי. אולי מהסיבה הזו, של זרימה וליטוף מצד הטבע, החלטנו לחזור לתל אביב דרך כביש מספר 4, שכולל פרדסים, מושבים והרבה ירוק (גם בית כלא יש, אבל אף אחד לא מושלם) במקום לנסוע על הכביש המהיר היבש והאפרורי. בכל מקרה, לקח אחד חשוב למדנו: גם בריא יכול להיות טעים. לחלקכם זה אולי היה מובן מאליו, הג'מוס ואני רואים את הדברים קצת אחרת רק אחרי הביקור בשמבלה.