הסייען עשה את שלו, הסייען יגור ברחוב

סיפורו הטראגי של זיאד קסאב מנתניה הוא פשוט לא ייאמן כי יסופר. מדובר במקרה החוזר על עצמו וקורה במערכת האמורה להיות אחת המערכות הממשלתיות האמינות ביותר במדינת ישראל, אם לא האמינה ביותר- מנהלת המשותפת למשרד הביטחון ולמשרד ראש הממשלה. מדובר בגוף המעיד על עצמו כמי שאמון על הטיפול בסייענים של מדינת ישראל. על-פי הגדרת אותה מנהלת, היא אמורה לסייע לסייענים במגוון רחב של תחומים, ובכלל זה בשכר דירה.

לפני כארבע שנים חשף העיתון "השבוע בחדרה" את סיפורו של הסייען זיאד קסאב, אז תושב חדרה, שעבד עם מדינת ישראל במשך כ-30 שנה, כאשר היה בין היתר המוכתר של העיר טולכרם מטעם מדינת ישראל. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, לפני כ-15 שנים.

אחרי ששילם מחיר כבד בנפש וברכוש, פונו קסאב ובני משפחתו מטולכרם ושוכנו בבית שכור בחדרה, תוך הבטחה, כדבריו, שהמדינה תדאג לו לבית משלו ולעתיד הוגן לו ולילדיו. את דמי השכירות לבית שבו הוא גר ואת משכורתו אכן שילמה מדינת ישראל באמצעות המנהלת המטפלת בסייענים, אך יתר ההבטחות לסידורי הקבע לא קויימו עד היום.

יתרה מזו, לפני כשמונה שנים הגיש קסאב תביעה משפטית נגד המדינה המתבררת עדיין בבית המשפט העליון בירושלים, בה הוא תובע לקיים את ההבטחות שניתנו לו. לטענתו, בשל אותה תביעה הופסקו לפני למעלה משבע שנים גם תשלומי שכר הדירה על הבית שבו שוכן בחדרה, וגם את משכורתו הפסיקו לשלם.

לפני כארבע שנים, לאחר שבעל הבית פנה לערכאות משפטיות, הוצא קסאב מן הבית בחדרה בצו בית המשפט, באמצעות ההוצאה אל הפועל, ומצא עצמו עם משפחתו וכל מיטלטליו ברחוב. זה היה בעיצומו של חורף קשה. במשך יותר משבועיים היו זיאד קסאב, רעייתו ושמונת ילדיהם הקטנים ברחוב, תחת כיפת השמיים, בימים קשים של מזג אוויר קר מאוד. מערכת שלמה, מהחזקות ומהיציבות מכל בחינה אפשרית, מגלה אטימות נוכח סבלם של קסאב ובני משפחתו שאיבדו את כל רכושם וחלק מבני משפחתם רק בשל סיועם למדינת ישראל.

מהיום הראשון של הפינוי מלווה העיתון "השבוע בחדרה" מרשת "מקומונים בשרון" את משפחת קסאב, תוך ניסיונות בלתי נלאים לסייע ולמצוא למשפחה מזור במצוקתה. בתוך כך, בעשרות פניות לגורמים שונים, בתוך מנהלת הסיוע לסייענים המשותפת כאמור למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון ולגורמים מחוץ למנהלת.

מטעמים מובנים, כמעט אי אפשר להגיע לאנשי המנהלת, אולם במאמצים רבים ובדרכים עקיפות הגיע כתב העיתון "השבוע בחדרה" אל חלק מן הגורמים בתוך המנהלת, ובשלב מסוים התבקש שלא לפנות יותר, אלא רק באמצעות גורמי התקשורת של המנהלת. בסופו של דבר, אחרי ניתוק מגע ממושך, בלחץ העיתון "השבוע בחדרה" וגורמים נוספים, חודש הקשר של קסאב עם נציגי מנהלת הסיוע, והמשפחה שוכנה בבית מתאים בנתניה. הפתרון החזיק מעמד כארבע שנים, והיום זיאד קסאב ומשפחתו שוב ברחוב ושוב בצו בית המשפט.

הפעם הפינוי היה ביוזמתו של בעל הבית מנתניה, אשר עם סיום תוקף חוזה השכירות שלו עם משפחת קסאב, החליט למכור את הבית, והקונה אמור היה להיכנס לגור בו. בינתיים, במשך מספר חודשים, חיפש זיאד בית חלופי המתאים לגודלה של המשפחה המונה שמונה נפשות, אך לא מצא, בעיקר בשל המחיר שנדרש לשלם. לבית הקודם שממנו פונה, הוקצב לקאסב סכום של 550 דולר כדמי שכירות חודשית. היום הסכום שהוא נדרש לשלם עבור בית דומה הוא לפחות 750 דולר לחודש. את ההפרש - 200 דולר בין מה שמוקצב לקאסב לבין מה שהוא נדרש לשלם, זיאד טוען כי אין לו מאיפה להשלים, וגם המנהלת מצדה אינה מוכנה לספוג. בצר לו פנה קאסב לגורמים רבים בבקשה לעזרה, ושוב נכנס העיתון "השבוע בחדרה" לתמונה.

בין היתר בפנייה לראש השב"כ, יובל דיסקין, כתב קאסב: "אני פונה אליך כחבר וכשותף לעבודה ומבקש שתפעיל את קשריך ותעזור לי בפתרון הבעיה. אני סבור שלאחר כ-30 שנה של תרומה לבטחון המדינה ואזרחיה אינני ראוי ליחס כזה. אני ובני משפחתי קיבלנו בהבנה את המחיר הכבד ששילמנו עד כה בשל עבודתי שנעשתה באהבה וללא רגשי חרטה. מחיר הכולל טרטורים משכירות לשכירות, ללא פתרון קבע, הפסד לימודים לילדיי בשל החשש לשלומם ולבטחונם, הירצחו של אחי ומחלת הנפש של בתי בעקבות הרצח, קצבה מינימלית שלא מספיקה לפרנסתנו ועוד. כל זאת ספגנו מבלי להתלונן ומבלי לדרוש פיצוי כלשהו. אך לא עוד. אני ואשתי לא צעירים, ואין אנו בקו הבריאות. המגורים ברחוב רק יחמירו את מצבנו. אני פונה אליך מעל דפים אלו ומבקש ממך שלא תשכח את כל מה שעשיתי למען המדינה ותציל אותי ואת משפחתי מהבושה שמצפה לנו".

בעקבות פנייה זו ופניות של גורמים נוספים, כולל של העיתון "השבוע בחדרה", נאותה המנהלת להקצות לקסאב עוד 100 דולרים לשכירות החודשית, אך עדיין חסרים עוד 100 דולרים לחודש כדי למצוא פתרון, וקסאב ובני משפחתו עדיין ברחוב.

מהשב"כ נמסר בתגובה כי המנהלת הביטחונית אכן מסייעת לסייעני כוחות הביטחון, ובכללם למשפחת קסאב. "מר קסאב מטופל זה שנים רבות על-ידי המנהלה הביטחונית לסיוע, כמו רבים אחרים, וזוכה לטיפול צמוד ולהיקפי סיוע משמעותיים ביותר. עם זאת ולאורך כל השנים, אינו משתף פעולה עם הצוות הטיפולי ברמה הנדרשת ומסרב באופן שיטתי לכל הצעות פתרון הדיור שהוצעו לו, הגם שאלו ניתנו לו לפנים משורת הדין. במערכת הביטחון מוקירים בהערכה רבה את סיועו של מר קסאב למדינת ישראל, ובשל כך מר קסאב ומשפחתו זוכים לטיפולה של מערכת הביטחון על-פי הכללים והקריטריונים שנקבעו כבר לפני למעלה מ-13 שנים. המנהלה הביטחונית לסיוע עושה ככל הניתן כדי שאף משפחה לא תמצא עצמה ללא קורת גג, וכך היא תעשה במקרה של קסאב. התנאי הבסיסי הוא כמובן מידת שיתוף מינימלית של הנדון בעניין זה".

ראוי לציין כי גורם הזמן לא ממש מיטיב עם קסאב ומשפחתו, ואם לשפוט על-פי פרקי הזמן שלוקח לתשובות ולטיפולים מצד גורמים שונים במערכת, אזי זיאד קסאב ובני משפחתו אכן בצרה גדולה.

כך למשל, ביום 1/7/07, שלח קסאב לאגף פניות הציבור במשרד ראש הממשלה מכתב, בו שטח את מצוקתו. התשובה הגיעה לאחר יותר מחודש ושבוע, ובה צוין כי הם מאשרים את קבלת מכתבו, מצטערים לקרוא על המצוקה ומעבירים את הפנייה לטיפולם של הגורמים הרלוונטיים. עוד הם מבטיחים לעדכן את קסאב, כאשר תתקבל תשובתם של אותם גורמים. נכון לרגע כתיבת שורות אלה אין כל תשובה. זיאד קסאב ובני משפחתו עדיין ברחוב, ובשלב זה עדיין אין גם מי שיושיע.