יימשך המשפט נגד "המטריד" של זליכה

הוכתר בהצלחה מאבקה של התביעה נגד ביטול כתב אישום של מי שמואשם באיומים ופגיעה לכאורה בפרטיותו של החשב הכללי ירון זליכה. בית משפט השלום בתל אביב קבע (יום א', 02.09.07) כי כתב האישום נגד החשב לשעבר במינהל הגימלאות יאיר בן שמעון מכיל "את כל היסודות הצריכים לביסוס העבירות המיוחסות לו".

השופטת דורית רייך שפירא דחתה לפיכך את תביעתה המקדמית של באת כוחו של בן שמעון, עו"ד דינה ילוז, כי כתב האישום "לוקה בחסר מהותי" והורתה על המשך המשפט נגדו.

בן שמעון יצא לכאורה למסע האיומים נגד מי שהיה ממונה עליו, החשב הכללי ירון זליכה, בעקבות הליכי הדחה שנפתחו נגדו.

כתב האישום נטען כי ב-21.11.06 הגיע בן שמעון לכנס שבו השתתף זליכה. זליכה סירב לשוחח עימו אך זה הלך אחריו לרכבו "חסם את דרכו ורק אחר הפצרות רבות אפשר לו להכנס למכוניתו".

בן שמעון המשיך במעקב אחרי זליכה שנסע ברחובות תל אביב, וכשנכנס זליכה לבית קפה לפגישה, ניסה בן שמעון להעביר פתק לבן שיחו של זליכה. המרדף המשיך גם לאחר שזליכה יצא מבית הקפה ופנה שוב לעבר רכבו. "בן שמעון נצמד אליו והטיח בו דברים. למרות שזליכה אמר לו שדבריו והתנהגותו מטרידים אותו, בן שמעון המשיך ללכת לצידו וצעק לעברו: 'אתה פוגע בי, אתה פוגע במשפחה שלי, אני אפגע בך, אני אפגע במשפחה שלך, אני אדאג שהמשפחה שלך תסבול, אני אדאג שהמשפחה שלך תשלם". בכתב האישום נטען עוד כי לאחר שזליכה שאל את בן שמעון אם באמור יש כדי לאיים עליו, השיב בן שמעון 'כמו שהמשפחה שלי תסבול, המשפחה שלך תסבול".

בעקבות מעשיו אלו הוגש נגדו כתב אישום על איומים ופגיעה לכאורה בפרטיות. כאמור, באת כוחו עו"ד ילוז הגישה בקשה לביטול כתב האישום בטענה כי חסרה בו אמרה מפורשת ומפורטת כי "המעשים נעשו 'בכוונה להפחיד או להקניט' את זליכה". ילוז טענה עוד כי "חובת התביעה לנסח כתב אישום ברור וחד-משמעי שיעמיד את בן שמעון על גדר המחלוקת ויבהיר לו מה המדינה מייחסת לו ובפני מה עליו להתגונן". בן שמעון לטענתה הודה "בכתב אישום לוקה בחסר מהותי".

מנגד בא כוח המדינה עו"ד ניסים מירום טען כי "הרכיב הנפשי ברור מתיאור השתלשלות האירועים וכי לא יעלה על דעת איש שאיום מפורש בפגיעה בזליכה ובבני משפחתו כאמור בכתב האישום נועד 'לשמח את זליכה' או נאמר ללא מטרה". התובע הוסיף כי
"ההתחקות של בן שמעון אחרי זליכה נמשכה זמן רב, הטרדתו בכנס, בבית הקפה וברחוב מהווים פגיעה בפרטיות".

התובע הוסיף וטען כי "ניסוחו המפורט של כתב האישום מבהיר לבן שמעון, הנאשם, כנדרש ש'המאשימה לא מכירה לו תודה על שהטריד את זליכה ואיים עליו, אלא שעשה כן במזיד מתוך כוונה להטרידו ומשהדברים ברורים הם מגלמים את העבירות המיוחסות".

כאמור הדרישה לביטול כתב האישום נדחתה.השופטת רייך שפירא קבעה כי כי אין בו מקום "לאי הבנות אמיתיות". היא הוסיפה כי "לדברים המיוחסים לבן שמעון אין תוכן תמים ובודאי שלא יכול להיות להן תוכן תמים בנסיבות המתוארות בכתב האישום. בן שמעון לא הרפה מזליכה המשיך ללכת אחריו והוסיף לדבר אליו גם אחרי שזליכה שאל אותו אם הוא מאיים עליו מכאן שהדיבור באמירתו הודה בן שמעון מתיישב עם אפשרות קרובה לוודאי שכמוה ככוונה להקניט או להפחיד...כדרוש לעבירת איומים".

משהגעתי למסקנה כי בן שמעון "הודה בעובדותיו של כתב האישום המפרטות באופן ברור וכנדרש את כל היסודות הצריכים לביסוס העבירות המיוחסות לו, אני דוחה טענתה המקדמית של הסנגורית",
כתבה השופטת. עוד כתבה, "למעלה מן הדרוש אוסיף בשלב זה של המשפט לאחר הודאת הנאשם ובטרם הרשעה, לא חסומה בפני הנאשם האפשרות לטעון ולנסות לשכנע שלא היה מודע לאחד מיסודות העבירה או שלא היתה לו כוונה לאיים או להטריד".