יונה יואשם בגניבת מאות מליוני שקלים

בועז יונה אמור, לאחר הסגרתו הקרובה לישראל, לעמוד לדין בשורת עבירות פליליות, שמשמעותן המעשית העיקרית היא גניבת מאות מליוני שקלים. ההאשמות העיקריות נגדו יהיו ככל הנראה בנושאים הבאים:

* 1) גניבת 120 מיליון שקל מחברות ציבוריות. בועז יונה הוציא בחודשים האחרונים 70 מיליון שקל מחברת חפציבה-ג'רוזלם הציבורית ו-50 מיליון שקל מחברת חפציבה-חופים הציבורית, והעביר את הכסף לחשבונותיו הפרטיים בכמה בנקים, כלומר לכיסו.

* 2) גניבת כסף מקוני דירות. חפציבה-דיור, בבעלותו ובשליטתו, מכרה מאות ואלפי דירות בשורת פרויקטים, גבתה את הכסף אך לא נתנה בתמורה דירות. המכירה נעצרה בשל קשיי החברה. נראה שפרקליטות המדינה תעשה מאמץ "להרים את המסך" ולהאשים את יונה אישית בעבירות אלו, ולא רק את החברה בשליטתו.

* 3) עבירות על חוק המכר. חפציבה-דיור לא נתנה לקונים רבים ערבויות לכספם, בניגוד לחוק המכר-דירות. יודגש, כי חוק זה מופנה כלפי היזם. כלומר, הוא אוסר עליו לקבל יותר מ-15% ממחיר הדירה מבלי לתת אחת הערבויות הרשומות בחוק. לכן, הטענה כאילו "הקונים ויתרו על הערבות" לא תעזור הרבה לחברה ולמנהליה.

* 4) הפרת אמונים. סעיף אישום כללי, שניתן להשתמש בו בכל מקרה שבו טוענים או חושדים שמנהל בחברה פעל בניגוד לטובתה.

* 5) עבירות על חוק מע"ם. שלטונות מע"ם כבר חקרו את ראשי אלקטרה ודניה-סיבוס, בחשד שלא הוציאו חשבוניות מס במועד על עבודות שעשו בעבור חפציבה, ולכן גם לא גבו ממנה מע"ם. עכשיו יחקרו את יונה על הצד השני של התמונה: האם הוא או חברתו דרשו או ביקשו מהקבלנים לדחות הוצאת חשבוניות מס.

* 6) עבירות על פקודת מס הכנסה. האם חפציבה-דיור דיווחה כיאות על הכנסותיה ורווחיה לשלטונות המס, והאם שילמה כיאות את המסים. יודגש, שעד היום לא הועלו חשדות ממשיים נגד החברה ומנהליה בתחום זה, אך יש להניח שגם הוא ייבדק.

* 7) לאן נעלם הכסף. החוקרים ידרשו מיונה להסביר לאן נעלמו 120 מיליון השקלים שהוציא מהחברות הציבוריות, כאמור לעיל. בנוסף, יעלו גם שורת שאלות משניות לכאורה, שגם בהן מדובר בסכומי כסף גדולים: בועז יונה ואחותו קיבלו לפני כשנה מחפציבה-ג'רוזלם 7 מיליון דולר, שהם כ-30 מיליון שקל, תמורת מכירת נכסים לחברה. החוקרים ידרשו מיונה להסביר מה עשה עם הכסף. שבועיים-שלושה לפני שברח מהארץ, לקח יונה הלוואות אישיות בכ-20 מיליון שקל מבנק הפועלים ולאומי, והחוקרים ידרשו לדעת גם מה עשה בכסף זה.

* 8) עסקי השוק האפור. תמר יונה, אשתו של בועז, אמרה השבוע כי בעלה הסתבך בהלוואות בריבית גבוהה מאנשי השוק האפור. הלוואות אלו כשלעצמן אינן עבירה, אלא אם כן הריבית גבוהה מאוד והיא בבחינת "עשיית עושר ולא במשפט" של המלוים (יש חוק האוסר זאת). החוקרים ידרשו מיונה לדווח להם על שמות המלווים, ואחר כך יפנו אליהם וידרשו מהם הסברים מה מקור הכסף, מה עשו עם הרווחים והאם הצהירו עליהם למס הכנסה.

לאור כל האמור לעיל חשוב להדגיש: בועז יונה, ככל חשוד הוא נאשם אחר, הוא בחזקת חף מפשע עד שתוכח אשמתו. יש לאפשר לו להסביר את פעולותיו, להתוות קו הגנה, לשכור עורכי דין שינסו להסביר ולהוכיח לבית משפט שיונה פעל כדין, לא עבר שום עבירה, ויש לזכותו מכל אשמה. רק בית המשפט הוא שיקבע, האם בועז יונה אשם, ובאלו עבירות.