החל מ-2008 יפרסם בנק ישראל דוח עמידה ביעד האינפלציה

"סביבת האינפלציה בישראל השתנתה בעשרים השנים האחרונות, משיעור אינפלציה של כ-20% ליציבות מחירים כמקובל במדינות המפותחות, וכעת - לאחר מספר שנים של יציבות מחירים במשטר של יעד אינפלציה, ראוי לבחון מחדש את הכללים המגדירים משטר זה בישראל". כך קובע בנק ישראל במסמך הכולל הצעות מרחיקות דרך בתחום.

הבנק מציע לבצע מעבר ממדיניות מוניטרית המבוססת על שער החליפין כעוגן נומינלי - למשטר של יעדי אינפלציה בסביבה של שער חליפין נייד. "משטר יעד האינפלציה הולך והופך ליותר מקובל בעולם", גורסת הנהלת הבנק, "ומספר המדינות המנהלות את מדיניותן המוניטרית במסגרת של יעד אינפלציה עלה ב-15 השנים האחרונות ל-24.

"ארגונים בינלאומיים כקרן המטבע מייעצים למדינות נוספות לאמץ משטר זה. על-רקע ההכרה כי אינפלציה גבוהה פוגעת בצמיחה הכלכלית, וכי יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמדת ולאבטלה נמוכה, התגבשה ההערכה כי משטר של יעד אינפלציה הוא הדרך הנכונה והמעשית להשגת מטרה זו. יעד אינפלציה אמין מאפשר עיגון של ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך, ובכך מקל על המגזר העסקי לפעול, תורם לצמיחתו ומאפשר ניהול יעיל יותר של המדיניות המוניטרית".

לצד סקירת היתרונות, מציע הבנק גישה אחרת: "כעת, לאחר מספר שנים של יציבות מחירים במשטר של יעד אינפלציה, ראוי לבחון מחדש את הכללים המגדירים משטר זה בישראל. יעד האינפלציה הוגדר בישראל לראשונה ב-1992. במשך השנים שבהן מוגדר יעד האינפלציה העמידה בו היתה חלקית בלבד. מאז 2003 נרשמו סטיות מיעד האינפלציה בכ-75% מהתקופה, ורובן - 75% - היה כלפי מטה.

"שיעור הסטיות הוא גבוה מהמקובל במדינות אחרות, והוא מוסבר בחלקו בתנודתיות הגבוהה של שער החליפין ובתמסורת המהירה ממנו למחירים. מדינות רבות בעולם פועלות במסגרת של יעד אינפלציה כדי להגיע ליציבות מחירים או לשמור עליה. עם זאת, ברוב המדינות היעד מוגדר סביב 2%-3%, ובהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים. חלק מהמדינות עברו במשך הזמן מיעד המתייחס למדד חלקי - ליעד המתייחס למדד הכולל".

הבנק גיבש מסקנות אופרטיביות: "אנו סבורים כי יש להשאיר את הגדרת יעד האינפלציה עבור מדד המחירים לצרכן, משום שמדד זה מפורסם בכל חודש (בפיגור של חצי חודש) על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא אינו מעודכן רטרואקטיבית. אנו ממליצים לקבוע את היעד עבור המדד הכולל ולא עבור מדד מנוכה. צמצום התנודתיות על-ידי בחירת מדד חלקי היתה עשויה לשפר את יכולתה של המדיניות המוניטרית להשיג את היעד תוך תנודתיות קטנה יותר של הריבית".

הבנק טוען כי מבדיקות שערך עולה כי מדדים חלקיים, המנכים את הסעיפים התנודתיים, למשל, פירות ירקות, אינם מקטינים את התנודתיות והוצאתם יוצרת בדרך-כלל הטיה יחסית למדד הכולל. "שיטות סטטיסטיות שונות כגון פילטרים אינן רצויות", טוען הבנק, "משום שהן מורכבות, נתונות לשיקול דעת וקשה להסבירן לציבור ולכן פחות אמינות. מעבר לכל השיקולים, כיוון שהיעד כבר הוגדר בישראל עבור המדד הכולל, ומדד זה משמש בחוזים והסכמים רבים במשק, שינויו כרוך בעלות, וכן עלול לפגוע באמינותו".

הבנק קובע כי יש להשאיר את אמצע טווח היעד ברמה של 2%. לדבריו רוב המדינות עם יעד אינפלציה קבעו יעד חיובי קטן של 2%-3% - בין השאר כדי להימנע "מהבעייתיות הכרוכה באפס אינפלציה".

"אנו סבורים שרוחב תחום היעד יישאר 2%, כמו במדינות רבות אחרות וכפי שמוגדר כיום. משמע, שטווח היעד יישאר 1%-3%. בחירת טווח, להבדיל מיעד נקודתי, מדגישה שלא ניתן להשיג שיעור אינפלציה כלשהו במדויק. ככל שהרצועה רחבה יותר, קל יותר להשיג שיעור אינפלציה בתחומה, ומתאפשרת גמישות רבה יותר בניהול המדיניות המוניטרית, ובפרט העצמת ההתייחסות ליעדי המשנה של המדיניות.

לעומת זאת, רצועה רחבה פוגעת באמינותו של היעד כמגדיר יציבות. הבנק, במדיניות יעד האינפלציה שלו נהנה מאמינות וצמצום טווח היעד יפגע בגמישות ללא שיפור משמעותי באמינות. אומנם התנודתיות בשיעורי השינוי של המחירים בישראל גבוהה יחסית, ולכן צפויה חריגה מהיעד בחלק מהזמן - אך הרחבתה של הרצועה עלולה להתפרש כנסיגה מהמחויבות ליציבות מחירים".

הבנק סבור, כי יש להתייחס ליעד האינפלציה כיעד יציבות מחירים בכל נקודת זמן, כמו היום. העמידה ביעד תבחן ברציפות, כלומר בכל חודש, עבור שיעור שינוי המחירים ב-12 החודשים האחרונים. "חשוב שתישאר בידי בנק ישראל גמישות לגבי קצב ההתכנסות אל היעד: במקרים של זעזועים אשר יביאו לסטיות של האינפלציה מהיעד, ההתכנסות בחזרה אל היעד תהיה הדרגתית ולא תדרש הפעלה של מדיניות מוניטרית חריפה לתיקון מהיר של הסטיות".

כדי לאפשר מעקב רצוף אחר העמידה ביעד, יפרסם בנק ישראל, החל משנת 2008, אחת לרבעון דוח אינפלציה, שבו הוא ידווח על העמידה ביעד האינפלציה והסטיות ממנו. אם שיעור האינפלציה סטה מתחום היעד במשך שישה חודשים רצופים - יכלול הדוח ניתוח של הסיבות לסטייה, תיאור של המדיניות הננקטת לשם החזרת שיעור האינפלציה אל תחום היעד והערכה של משך הזמן הנדרש לכך.

שלוש פעמים בשנה (באפריל, יולי ואוקטובר) הדיווח ייעשה במסגרת דוח תמציתי שידווח על ההתפתחויות באינפלציה, העמידה ביעד והתוואי הצפוי של האינפלציה. לאחר סיום השנה (בינואר) דוח האינפלציה יהיה רחב יותר, ויכלול גם ניתוח של האינפלציה, המדיניות המוניטרית, דיון בתנאי הרקע ובפרט הסביבה המאקרו-כלכלית.

צילום: האינפלציה יציבה יחסית