BDI קובעת: 70% מתרגילי העוקץ - לפני החגים

מבדיקה מיוחדת שערכה קבוצת BDI עולה, כי במהלך 2007 היתה עלייה חדה של כ-30% במספר תרגילי "העוקץ" במשק, וכי 70% מהם מתבצעים בתקופה שלפני החגים - ראש-השנה ופסח. אלה מבוצעים בעיקר על-ידי רכישת מתנות, ציוד לבית וחבילות שי. הממוצע השנתי עומד על למעלה מ-350 תרגילי עוקץ, הגורמים להפסד של כ-180 מיליון שקל בשנה לחברות.

מדובר בתרגילי הונאה, המופעלים על ספקים בענפים שונים במשק. הלקוח "העוקץ" רוכש מוצרים רבים באשראי בתחומים שונים, לעיתים משלם בתחילת התהליך במזומן כדי ליצור אמינות בעיני הספק - ולאחר מספר עסקות אשראי, נעלם הלקוח ומותיר חוב כספי גדול.

בחלק מהמקרים מבוצע העוקץ על-שם חברת קש שהוקמה במיוחד לצורך תרגילי עוקץ. בנוסף, במספר מקרים התחזו מבצעי העוקץ לעובדי חברה אחרת (חברה קיימת) והזמינו סחורות על שמה, תוך בקשה לקבל את הסחורה בכתובת שונה מכתובתה של החברה המזמינה.

כלכלני BDI מציינים כי מספר שבועות לפני ראש השנה עומד מספר העוקצים על כ-15-200 מקרים בממוצע לשבוע, בהשוואה לכ-4-3 מקרים בלבד בשבוע "מן המניין. העליה מוסברת הן ביכולתו של העוקץ להיפטר מהסחורה בזמן קצר ולממשה למזומנים בשל צריכה גדולה, והן ביכולת בקרה נמוכה יותר של הספקים בשל עומס המכירות.

בשנה החולפת זינק מספר תרגילי העוקץ בשיעור ניכר של כ-30%, זאת לאחר ירידה בשנים 2005 ו-2006. את הירידה שחלה בשנים האחרונות מסבירים ב-BDI בזהירות הרבה יותר של ספקים ובאמצעי בדיקה חדשים העומדים לרשותם, דוגמת המידע הצרכני ומידע על אנשים פרטיים. הגידול הניכר שנרשם ב-2007 עשוי להצביע על תחילת מצוקה במצב החברות, שכן ניסיון העבר מצביע על קשר ברור בין מספר תרגילי העוקץ לבין הרעה במצב סיכונו של המשק.

ב-BDI מעריכים כי בשנת 2007 יסתכמו מספר תרגילי העוקץ בכ-350 לעומת 270 מקרים ב-2006 וב-2005, ובהשוואה ל-300 בשנים קודמות. לעומת זאת ההקף הכספי של תרגילי העוקץ צפוי להיות זהה ולהסתכם כאמור בכ-180 מיליון שקל.

בנוסף, מוסרים כלכלני BDI כי בשנים האחרונות יש נטייה של נוכלים לרכוש חברות ותיקות עם מוניטין מבוסס ולנצל את אמון הספקים בחברה לצורך ביצוע תרגיל עוקץ. קיים לדעתם קשר ישיר בין המצב הכלכלי לבין הקף תרגילי העוקץ. למרבית העסקים המבצעים תרגילי עוקץ היסטוריה קודמת של כשלונות עסקיים או אפילו הונאה. לפיכך מומלץ לבחון היטב את ההיסטוריה העסקית של העסק לפני כל התקשרות עסקית.

מידע מקדים הכולל פרופיל עסקי וזיהוי "אורות אדומים" של העסק מאפשר לספקים להימנע מנפילות במרבית תרגילי העוקץ. חלק מהעסקים שנקלעו לקשיים מנסים בדרך זו לעכב את תהליכי הנפילה. מדובר בעסקים שלא תכננו מראש לפעול בדרך של עוקץ, אך לאחר שנקלעו לקשיי נזילות קשים החלו לרכוש סחורה ולמכרה, ללא כוונה לשלם תמורתה.

רוב העוקצים מבוצעים בענף המזון ומוצרי הצריכה, 14%; התקשורת, 12%; הציוד המשרדי, 10%; הנופש והפנאי, 9%; השרותים הפיננסיים, 6%, ומוצרי החשמל והאלקטרוניקה - 4%.