תסמונת המעי הרגיז - לא הכל בבטן

הכאב המוגבר במעי הגס אצל חולים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS) נתגלה ככאב הקשור לנטייה פסיכולוגית לדווח על כאב יותר מאשר לרגישות נוירולוגית מוגברת ממשית, כך דיווחו חוקרים השבוע.

ההשלכות של ממצאים אלו הן מרחיקות לכת, הדגישו החוקרים, מאוניברסיטת צפון קרולינה. את ממצאי המחקר פרסמו בעיתון הרפואי "Gut".

הממצאים מדגישים את החשיבות בהערכת גורמים פסיכולוגיים לפני הפרשנות של המצב כתפקוד לקוי של החושים. התוצאות מדגישות גם את החשיבות של התהליכים המתווכים המרכזיים ברגישות של המעי מהם סבלו חולי IBS, ומעלות את האפשרות כי טיפולים חדשניים בכאב של מטופלים הסובלים מהמצב צריכים להתמקד במנגנונים מתווכים מרכזיים.

במסגרת המחקר, 121 חולי IBS ו-28 משתתפים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, עברו ניפוח של המעי הגס בעזרת בלון כדי להעריך את רמת הכאב ואת סף הכאב. משתתפי המחקר עברו גם סדרת בדיקות שתוכננו להפריד את המרכיבים הפסיכולוגיים מהמרכיבים הפיסיולוגיים של תחושת הכאב.

חולי IBS רגישים יותר לכאב

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלחולי IBS, בהשוואה למשתתפים שבקבוצת הביקורת, היה סף כאב נמוך במידה משמעותית אך רגישות נוירוילוגית דומה. לחולי IBS היתה גם נטייה גבוהה יותר לדווח על כאב.

הממצאים הראו גם כי סף הכאב לא נמצא קשור לרגישות נוירולוגית, אך היה קשור ביותר לנטייה הכללית לדווח על כאב.

תוצאות דומות נראו כשנבדקה תחושת הדחף ביציאות ללא כאב.

הנתונים, לדברי החוקרים, מצביעים על כך שגורמים פיסיולוגיים התורמים לעלייה ברגישות לכאב במעיים אצל חולי IBS הם קטנים יחסית בהשוואה להשפעות הפסיגולוגיות והקוגנטיביות.