אסירים מקציעות הוצגו כפליטי דרפור

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה (יום ב', 27.08.07) תביעה למנוע גירוש מחדרה של אזרחים סודנים בעלי מעמד מעורפל. מדובר בכ-20 סודנים שהוצגו בכתבה בתקשורת כפליטים מדרפור אשר ראש העיר החליט לגרשם באישון לילה לגורלם המר, העלה אותם על אוטובוס ושילח אותם לירושלים. ראש העיר חדרה חיים אביטן צוטט בכתבה כאומר כי לא יאפשר להפוך את חדרה ל"פח הזבל של המדינה".

מתברר כי אין מדובר בפליטי דארפור אלא באזרחים סודניים שנפלו קורבן לחילוקי דעות בין ראש הממשלה אולמרט לראש העיר חדרה על-רקע כוונתו של אולמרט למצוא פתרון לפליטי דארפור בחדרה, בניגוד לדעתו של ראש העיר. כך עולה מתביעה שהוגשה לבית המשפט בעקבות הפשיטה על מגורי הסודנים והכתבה ששודרה בנושא בתקשורת.

את התביעה ובה דרישה לאסור על ראש העיר לגרש את העובדים הסודניים או להטרידם, הגישו שתי חברות לשירותי חקלאות "אשכנזי שירותי חקלאות" ו"עוז הדר בחקלאות", באמצעות באי-כוחם, עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל ממשרדו של יו"ר לשכת עוה"ד יורי גיא רון.

התובעים טוענים כי אין מדובר בפליטי דרפור אלא באסירים אזרחי סודן בעלי מעמד לא ברור אשר היו כלואים כשנה בכלא קציעות ועד לבירור מעמדם וגורלם שוחררו לחלופת מעצר, עבודה בפרדס השייך לחברות החקלאיות. אסירים סודניים אלו מתגוררים בסמוך לפרדס בו הם עובדים, בבית בשכונה חדרתית, בית אליעזר והם מקבלים שכר "העולה על שכר מינימום". העובדים עברו הכשרה במשך מס' חודשים והם מיועדים להעסקה ממושכת. כמו כן, צווי האלוף שהוצאו להעסקתם קובעים תקופת העסקה של לא פחות מ-12 חודשים, ובעיקר לצורך תגבור בתקופת הקטיף בספטמבר.

העותרים מוסיפים עוד כי המחלוקת בין ראש העיר לראש הממשלה בנוגע לפליטי דארפור אינה קשורה כלל לעובדים אלה "אשר מצויים בשטח פרטי, מועסקים על-ידי מעסיק פרטי ואינם מהווים כל מעמסה על עיריית חדרה".

יתירה מכך, לטענתם, ראש העיר החליט לפעול "פעולה כוחנית שמטרתה הרתעה והעברת מסר שפליטים סודנים לא ייכנסו לעיר חדרה", כאשר נודע לו שעובדים סודניים נראו רוכשים מזון בקניון הסמוך למקום עבודתם בפרדס. הפעולה לטענתם נעשה בחוסר סמכות."ראש עיר אינו יכול להחליט שהוא מגרש אנשים מתחומו. ראש עיר אינו יכול להפעיל צבא פרטי ולסלק באיומי נשק מישהו שלא מוצא חן בעיניו". הם מוסיפים וטוענים כי גם לסיירת שביצעה את פעולת הגירוש בהוראת ראש העיר "אין ולא ניתנו כל סמכויות לבצע את שביצעה".

עובד ציבור לטענתם "אינו יכול לקבל החלטה על גירוש של פליטים משטח פרטי באישון לילה באיומי נשק בלא שקיים ראייה כלשהי ולו ראיה מנהלית על פגיעה כלשהי של הפליטים במאן דהוא וללא כל צו שיפוטי".

פעולת הגירוש גרמה לנזקים כבדים, נטען בתביעה, "לרבות, הפגיעה הפתאומית בעבודה השוטפת, אובדן ההשקעה בהכשרת הפליטים, הנזק בגין חוסר היכולת להעסיקם בהמשך ולקטוף פירות הכשרתם. על זאת יש להוסיף הוצאת לשון הרע - על העותרים ועל הפליטים עצמם. עוגמת נפש עצומה ונזקים רכושיים לפליטים כמו גם פגיעה במקור עבודתם וגרימה לכך שיפרו צו האלוף. נזקים אלה ייתבעו בבית המשפט המוסמך".

בתביעה מתבקש בית המשפט כאמור להורות על איסור גירושם של האסירים הסודניים והטרדתם.