"תל אביבים אינטרסנטים מתנגדים לעיר הבה"דים"

"הורים תל אביבים אינטרסנטיים שמעוניינים כי הילדים החיילים שלהם ישרתו קרוב לבית ויחזרו בכל ערב הביתה הם אלה שעומדים מאחורי הקמפיין נגד הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב", כך טוען (יום א', 26.8.07) דובר המועצה המקומית עומר, ניסים ניר בעקבות סקר חדש שערך מכון דחף בראשות מינה צמח בנושא הקמת עיר הבה"דים באזור רמת חובב המעלה כי 64% מכלל הציבור מאמינים ששיקולים אינטרסנטים אישיים מהווים סיבה להתנגדות להעברת עיר הבה"דים לנגב. הסקר נערך על-פי הזמנת הרשות לפיתוח הנגב ובמימונה ועל-פי יוזמתו של ניר.

"בצריפין תל השומר והקריה יש אלפי ג'ובניקים שמתגוררים בגוש דן. אף פעם לא שמענו שהם ביקשו להתפנות משם כי גוש דן מזוהם", הוסיף, כל אותם הורים שגרים בתל אביב ואוהבים שהבן שלהם ישן בבית וחוזר בכל ערב הביתה ולא רק בסוף השבוע. אם הוא יהיה בעיר הבה"דים הוא יחזור רק בסוף השבוע והם לא רוצים את זה", אמר.

עוד ציין כי ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, אלוף אלעזר שטרן ציין אחרי מלחמת לבנון השניה כי לא ביקר בבתים של הורים שכולים מתל אביב והעיר כי רוב התל אביבים משרתים בבסיסים הקרובים לבית. "שם יושבים כל הסלבריטים ואנשי התקשורת. אף אחד מהם לא היה בצומת הנגב".

לדבריו, לא שמע מעולם טענות בדבר חששות מזיהום האוויר באזור תל אביב שגורמות להורים שלא לשלוח את ילדיהם לשרת בקריה. " איכות האוויר בצומת הנגב הרבה יותר טובה מכל מקום אחר בארץ, בטח יותר מתל אביב. שם מתים 1,500 איש כתוצאה מזיהום האוויר".

ניר ציין כי מלבד ההורים התל אביבים מתנגדים להקמת עיר הבה"דים גם כרישי נדל"ן שחוששים מירידת מחירי הנדל"ן בעקבות פינוי המחנות הצבאיים הגדולים בצריפין, בצל השומר ובקריה והעברתם לעיר הבה"דים. "יש בוודאי עוד גורמים אינטרסנטים שמתנגדים לכך אבל אנחנו עוד צריכים לעלות עליהם", העיר.

לדבריו, התנגדות אותם גורמים להקמת עיר הבה"דים תפגע אנושות בפיתוח הנגב מכיוון שעיר הבה"דים צפויה להזרים כוחות חיים מחודשים לנגב כולו. "השקעות בנגב מטעם ממשלת ישראל שואפת לאפס מכיוון שאנשי הפריפריה הם תמימים ולא עושים שום דבר למרות שכל ממשלות ישראל השאירו אותם זנוחים. כל שינוי שאומר בוא נחשוב על מקום אחר אומר שזה לא יקום בסופו של דבר ושוב הנגב לא יתפתח".

ביחס לחששות מפני זיהום האוויר באזור מפעלי רמת חובב העיר ניר כי הרשות לפיתוח הנגב משקיעה זמן ומאמצים רבים בדרבון המפעלים לשפר את איכויות ניטור הזיהום שהם פולטים. "בכל בירות אירופה אתה יכול לראות שמפעלים כימיים נמצאים סמוך לערים אבל יש החמרות בנושא איכות הסביבה. המפעלים ברמת חובב משקיעים סכומי עתק בגלל הלחץ שלנו. התביעה שלנו מהמפעלים היא להמשיך ולהשתפר", אמר, "אנחנו רואים שמה שנעשה בשנים האחרונות הם משקיעים מה שלא השקיעו עשרות שנים קודם לכן. ניתן לעשות את זה ועם פעילות נכונה אפשר יהיה שרמת חובב יהיה אזור פורח. כמו שאת אתר הפסולת דודאים אתה לא מריח היום".

תוצאות הסקר: רמת השרון מסוכנת הרבה יותר מרמת חובב

על-פי הסקר, 70% מתושבי הנגב ו 59% מתושבי ישראל בעד הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב. כאמור, 64% מאמינים שגורמים אינטרסנטיים עומדים מאחורי ההתנגדות להקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב.

בהערכות השוואתיות בין אזור רמת חובב לבין תל אביב לגבי רמת זיהום האוויר, ציינו 65% מכלל תושבי ישראל שבתל אביב רמת זיהום האוויר גדולה יותר.

בהערכות השוואתיות בין אזור רמת חובב לבין חיפה לגבי רמת זיהום האוויר.
ציינו 74% מכלל תושבי ישראל שבחיפה רמת זיהום האוויר גדולה יותר.

לשאלת הסוקרים: "חלק גדול של החיילים הלא קרביים שמשרתים בבסיסי ההדרכה גרים במרכז הארץ וכיום לנים בבית כמעט כל יום. אם בסיסי ההדרכה יועברו לנגב, חיילים אלו יוכלו לצאת הביתה רק בסוף השבוע ולא כל יום. האם זה צריך או לא צריך להוות סיבה לכך שלא יעבירו את בסיסי ההדרכה של צה"ל לצומת הנגב" ענו שלושה רבעים מהציבור הרחב (75%) כי הם חושבים שנוחות החיילים שמשרתים בבסיסי ההדרכה לא צריכה להוות סיבה להתנגדות להעברתם לצומת הנגב.
רבע מכלל הציבור(25%) חושבים שגורם זה צריך להוות סיבה נגד להעברה.

82% מקרב תושבי הנגב חושבים שגורם זה לא צריך להוות סיבה להתנגדות, לעומת 17% שחושבים שנוחות החיילים המשרתים בבסיסי ההדרכה צריכה להוות סיבה להתנגדות.

לשאלה: "היכן, לדעתך, יש יותר סיכוי לתאונה של פיצוץ בשל חומרים מסוכנים - ברמת חובב או במפעלים של התעשיה הצבאית שממוקמים ברמת השרון?" ענו 29% כי הסיכון ברמת השרון גבוה יותר. 29% נוספים ענו כי 29% רמת הסיכון דומה לעומת 22% שהשיבו כי רמת הסיכון ברמת חובב גדולה יותר (20% לא ידעו להשיב).

הסקר המתייחס להקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב נועד לבחון את עמדות הציבור הישראלי בכלל ועמדות תושבי הנגב בפרט לגבי העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל לצומת הנגב. אוכלוסיית המחקר היתה כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל שממנה הוצא ורואיין מדגם מייצג בן 500 אנשים. המדגם הוצא בשיטת השכבות; הקריטריונים להגדרת השכבה היו מגזר באוכלוסיה (עולי שנות ה-90' ואילך, מחמ"ע, חרדים, מתנחלים, תושבי קיבוצים, שאר יהודים, ערבים) ומאפייני ישוב המגורים (אזור גיאוגרפי וצורת ישוב לפי החלוקה של הלמ"ס).

אוכלוסיה צרה שנדגמה היא כלל התושבים הבוגרים בישובים הבאים: באר-שבע, דימונה, ירוחם, ערד, מיתר, עומר להבים והקיבוצים בנגב. מאוכלוסיה זו הוצא ורואיין מדגם מייצג בן 286 אנשים. המדגם הוצא בשיטת השכבות.

איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות טלפונים שהונחו על סמך שאלון מובנה. כל הראיונות נערכו ב-16 וב-19 באוגוסט 2007.