''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
32°
ירושלים 30°
חיפה 30°
באר שבע 33°
אילת 39°
מדורים
שימושי PLUS

רומא וירושלים

שירה פרי מצליחה לשכנע את הדוצ'ה הפרטי שלה לטעום אוכל איטלקי שלא מבית הדודה שלו ואפילו לצאת מזה מאושר *צ'לו בירושלים התגלתה כאיטלקייה שמחוברת לשורשים ומעניקה שירות מעולה

שירה פרי
י"ב אלול התשס"ז
[צילום: צ´לו]
[צילום: צ´לו] צילום: צ'לו

לחיות עם איטלקי זה לא קל. לא משנה שלמעשה מדובר בבן למשפחת איכרים פולנית, העובדה שבן זוגי בילה 5 שנים מחייו באיטליה נראית לו משום מה, סיבה מספקת לטעון בתוקף שהוא איטלקי. וכך, בביתנו האיטלקי פרמזן שהוא לא מרג'יניאנו נחשב לחילול הקודש, לא אומרים רוטב בולונז אלא "ראגו", ואת ה"אל דנטה" של הפסטה אסור לפספס.

את הלאומיות האיטלקית הגואה הזו, שלא היתה מביישת אפילו את מוסוליני בכבודו ובעצמו, צריך לגבות מדי פעם במסעדה איטלקית טובה. ישנן שתי בעיות, ראשית, בארץ משום מה חושבים שמסעדה איטלקית זו מסעדה של פסטות, כשלמעשה המטבח האיטלקי הוא מטבח עשיר ומגוון. שנית, לקחת את ג' למסעדה איטלקית זה לבלות ערב שהמשפט המככב בו הוא: "זה נחמד אבל זה לא כמו באיטליה".

כשהגענו לצ'לו ("צ'לו זה שמיים באיטלקית", הפגין ג' את שליטתו בשפה) כבר התחלתי להירגע, צ'לו היא מסעדה קטנה, שקטה ורגועה שמשרה אווירת חו"ל על רחוב ירושלמי צדדי. יש משהו איטלקי באוויר. למרות זאת, המבחן האמיתי, ידעתי, הוא מה יגיד הדוצ'ה המקומי שלי על התפריט. אנחת הנאה של שבעות רצון וגאווה נשמעה די מהר. "סוף סוף", מלמל ג', "מישהו בארץ הבין שפסטה זו בעצם מנה ראשונה!".

החלטנו להפקיד את גורלנו בידיו של המלצר ולהזמין לפי המלצותיו ממנות הספיישל, מנות שאינן רשומות בתפריט הרגיל ומתחלפות בכל שבוע. מיד לאחר שההזמנה נעשתה הגיעה לשולחננו סלסלת לחם הבית מלאה בלחמניות נימוחות ובברוסקטות עם רוטב עגבניות וצלפים, ושתי כוסות יין הבית (28 שקל לכוס, לרוב קיאנטי, משתנה משבוע לשבוע).

פתחנו את הארוחה בקוקי סן ז'אק ברוטב שמנת, כרובית ופטריות כמהין (48 שקל) - מנה גדולה, טעימה ואף מעוצבת, ובלזניה וקנלוני שמוגשים יחדיו. לא האמנתי למשמע אוזני, אבל אכן זה קרה, ג' לא רק החמיא, אלא אפילו אמר ש: "זה בדיוק כמו הלזניה של הדודה האיטלקייה שלי". נמנעת מלהפריע בחוויה המשפחתית התמקדתי אני בקנלוני הממולא בגבינות שהיה לא פחות מנפלא. תוכן המילוי, סיפר המלצר, סודי לחלוטין.

למנות עיקריות הזמנו פילה עם פטריות פורצ'יני וכמהין ביין לבן (120 שקל) וחזה מולארד עם תפוחי עץ ודבש (85 שקל). המנות היו לא רק נפלאות וטעימות להפליא, אלא בניגוד לרוב המסעדות האיטלקיות בארץ, הן היו מדויקות ומאוזנות בשילוב הטעמים שלהן. טעמן הנפלא של פטריות הכמהין הנדירות הורגש בדיוק במידה, והמתקתקות של רוטב המולארד היתה עדינה ולא מוגזמת. העיקריות הכריעו, חובה לפרגן, במקצועיות שכזו לא נתקלתי זמן רב. ואם כבר מדברים על מקצועיות, אז חובה לציין גם את השירות, שהיה באמת יוצא דופן, כי הוא היה פשוט מושלם.

קינחנו בגלידת שוקולד שקדים שנעשית במקום (33 שקל) וסיכמנו: הפעם באמת ראוי להחמיא והרבה, צ'לו היא מסעדה איטלקית שמבינה מטבח איטלקי מהו, משרה אווירה נעימה והשירות בה סופר מקצועי.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה