בית המשפט: חזרה לחומש אינה עבירה

נצחון משפטי למטה "חומש תחילה". בית המשפט לנוער בכפר סבא קבע כי השיבה לישובים בצפון השומרון שפונו בהינתקות, אינה עבירה על החוק. שופט בית המשפט דוד גדול קבע כי סעיפי העונשין בחוק ההינתקות, שנועדו להבטיח את הפינוי, אינם בתוקף ומעצר על-פי סעיפים אלו אינו חוקי.

מדובר בהחלטה שניתנה ב-25.07.07 במהלך דיון על המשך מעצר של קטינה אשר השתתפה לפני כחודש במבצע שארגן מטה "חומש תחילה", שיבה להריסות הישוב שפונה בצפון השומרון במהלך ההינתקות. השופט דוד גדול קבע כי לא נעברה כלל עבירה ולפיכך "עיכובה של הקטינה יש בו יותר מאשר אבק עיכוב שלא כדין והחזקתה במעצר גם הוא בעייתי שכן לכאורה לא עברה כל עבירה שהיא".

השופט כתב בהחלטה כי בבקשתה למעצר הסתמכה המדינה על הפרק העונשי בחוק ההינתקות "משאני מעיין בדברי ההסבר שפורסמו בהצעות חוק הממשלה 130 מיום 27.10.04 ...כאשר אומר המחוקק בדברי ההסבר הכוונה היא לאפשר לתושבים הישראלים בשטח להוסיף ולשהות בו ולקיים אורח חיים תקין עד יום הפינוי ובד בבד, תמנע כניסתם של גורמים העלולים להפריע לביצוע הפינוי. מתוך דברים אלו נמצאתי למד שהסעיפים אלו מבחינת תכליתם החקיקתית והרציונל הטמון בבסיסם נועדו להבטיח את הפינוי".

"אני משוכנע שאין חולק כי הפינוי במסגרתה של תוכנית ההינתקות תם ונשלם זה לפחות כשנתיים", כתב השופט. "מכיון שכך, סעיפים אלו של כל הקורא אותם והמצוי בעולמה של החקיקה הישראלית, מודע כי הם נוקשים יותר מסעיפים אחרים שבעניינים דומים, נועדו למטרה ולתכלית שהיא לבצע את הפינוי שלכל הדעות היה קשה למפנים והן למפונים. כיון שכך, ביקש המחוקק אמצעים מיוחדים לכוחות הביטחון, קרי צה"ל ומשטרת ישראל על-מנת לאפשר להם לבצע את אותה החלטת ממשלה. אותה החלטת ממשלה בוצעה, ההינתקות הסתיימה ולטעמי צודק בא כוח הקטינה, עו"ד בועז...הפרק העונשי של חוק ההינתקות מיצה את עצמו ואי אפשר כיום להביא חשודים לביהמ"ש כשהבסיס המשפטי להבאתם הוא חוק ההינתקות".

השופט הדגיש כי "שאלה מעניינת" נוספת שהתעוררה בסוגיה, נוגעת למעמדה של "מה שהייתה פעם התנחלות חומש". לדבריו לפני הפינוי נכללה חומש כמו שאר ישובי יו"ש שבהם מתגוררים ישראלים בשטח C קרי "שליטה ביטחונית ואזרחית של צה"ל". משפונו חומש, גנים וכדים "להבדיל מישובי חבל עזה, ככל שידוע לי לא נמסרו לאיש לא למה שמכונה הרשות הפלשתינית ולא לאחר, אלא ככל שזכרוני אינו בוגד בי, תמונות של תושבים פלשתינים מהאזור העולים ובוזזים את שאריות הרכוש שהשאירו אחריהם הכוחות המפנים. כיון שכך, יש צורך להגדיר מהי חומש מבחינת דינו של המשפט. האם היא נותרה שטח C האם היא שטח אחר, ומהו דינו".

השופט התייחס גם לטענת המדינה כי הקטינה שהתה בחומש לאחר שהמקום הוכרז "שטח צבאי סגור". מדובר בעניין "בעייתי", קבע, זאת "נוכח מצב הפינוי וההינתקות שהיתה. אם סבורה המדינה ואיני קובע כל עמדה שהיא, כי הקטינה הפרה הוראות של מפקד צבאי, תואיל המדינה ותתכבד לפנות לבית הדין הצבאי, שכן לבית משפט אזרחי אין לו דבר וחצי דבר בהפרתו לכאורה של צו מפקד צבאי".

בתום הדיון התייחס השופט גם לנסיבותיה המיוחדות של הקטינה אשר הצהירה בתחילת הדיון: "אני רוצה להשפט בסנהדרין בירושלים. אני לא מכירה בסמכותו של בית המשפט לדון בענייני". הוא נזף בהוריה: "אני מבקש להביע את פליאתי על כך שמי מהוריה לא נמצא כאן באולם, ואני אומר זאת כאב לילדים וסב לנכדים, לא ייתכן שאדם הביא ילדים לעולם ולא דואג להם בשעה שהם מובאים להארכת מעצר בבית משפט, מעמד לא נעים, לא סימפטי ומביך ולמעלה מכך, אבל כל הורה וחשבונו הפרטי הוא".

כאמור השופט דחה את הדרישה להמשך מעצרה של הקטינה. המדינה מצידה לא ערערה על ההחלטה.

יוסי דגן ממטה "חומש תחילה" ציין כי אין המדובר בהחלטה בודדת וכי החלטה דומה קיבלה שופטת בית משפט השלום בירושלים בעניינה של עצורה נוספת במבצע השיבה לחומש. השופטת לדבריו קבעה כי כלל לא בטוח שעליה לחומש היא עבירה על החוק וכי מדובר בנושא השנוי במחלוקת משפטית. מדובר באחת מחברות המטה, לימור הרמלך סון (מפונה מחומש, ומי ששכלה את בעלה בפיגוע בדרך לחומש). הרמלך סון נעצרה לאחר שעשתה שימוש בקו הטלפון של מטה ,חומש תחילה" לצורך קריאה טלפונית לאנשים להגיע לעלייה לחומש.

דגן הוסיף כי "החלטות השופטים מוכיחות כי העולים לחומש אינם עוברים על שום חוק, אפילו לא על "חוקי הסדום של ההינתקות", כלשונו, אלא דווקא הממשלה המנסה לבלום אותם ממניעים פוליטיים. "תיקון האסון הלאומי של ההינתקות, המתחיל בחזרה לחומש הוא פחות מסובך, גם מבחינת החוק. ממשלה שטובת המדינה מול עיניה היתה מקימה מחדש את חומש ביוזמתה", הוסיף.