נבחרת ישראל: התקדים המסוכן כבר נקבע

לא רק הלוויין נפל, מונע בכך מחברת צ'רלטון לשדר כהלכה את משחק הנבחרת בבלארוס וחושף אותה למבוכה ולתביעות פיצוי פוטנציאליות. המתקוממים יראו בכך מן הסתם צדק פואטי, או סתם עילה לשמחה לאיד, אבל זהו ניצחון בעירבון מוגבל מאוד. בשפת הספורט מדובר בניצחון טכני, כזה שלא מושג על המגרש. משום שעד לשריקת הפתיחה ולתקלה המבורכת, כבר נקבע שלב חדש ומסוכן במדרון החלקלק שבו גולשים שידורי הספורט בישראל, בדרכם אל התהום.

מה קרה? לראשונה נקבע שמשחק של נבחרת הייצוג הבוגרת בכדורגל יועבר תמורת תשלום נוסף. מדובר בתקדים חמור. האם היו בדרך נורות אזהרה? ודאי. מעבר ל"זליגה" המתמשכת של שידורי ספורט לערוצים בתשלום, שהפכה כבר מזמן לשיטפון עכור, הרי שעוד בתחילת הקיץ התרענו כאן על שידורם בתשלום של משחקי הנבחרת הצעירה באליפות אירופה. למה בעצם זה חמור? כי נבחרות הייצוג הלאומיות ממומנות בנדיבות על-ידי המדינה, כלומר הציבור, ולא ייתכן שהציבור ישלם פעמיים.

אבל זה רק משחק ידידות, מה כבר היינו מחמיצים? בדיוק מכיוון שמדובר במשחק ידידות, אין סיבה לבוא בטענות לערוצים 2 ו-10, גם לא לערוץ 1 ששידר אמש כראוי את משחקה של נבחרת הכדורסל הבוגרת ברוסיה.

אז למי כן? מעבר לחברת צ'רלטון שהוכיחה כבר שתועלת הציבור אינה מעניינה, אזי לערוץ הספורט הייעודי, ששידר אמש במקביל בספורט 5 משחק בשידור חוזר מהליגה ההולנדית, ובחמש פלוס (שממילא גובה תשלום נוסף) רטרוספקטיבה למחזור הראשון באותה ליגה נכספת. לכל הפחות ראוי לשמוע מפרנסיו כמה עלו זכויות השידור מבלארוס, כדי שציבור המנויים שאינם הולנדים ישפוט האם שירתו אותו כראוי בתמורה לכספו.

יש עוד כתובת לטענות? בהחלט, הכתובת הראשית - מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטור שכפופיו מקרקסים אותו חדשים לבקרים. אבל האם היו"ר החדש, נעמה הניג, לא הבטיחה מאבק חסר פשרות בנושא? כמובן, וזה הספיק לה כדי לקבל כתבה אוהדת ב"דה מארקר". אבל הציבור רוצה תוצאות בשטח.

מה היה עדיף, שמראש לא יהיה שידור בכלל, כמו שקרה פעם בעת משחק חשוב נגד צרפת? ברור. ראשית בשם השוויון הבסיסי של אזרחי המדינה, כי לא ייתכן שהנבחרת תהפוך לנחלת המעמדות המבוססים בלבד, ושנית בגלל התקדים. עוד פעם התקדים?! מה כבר יכול לקרות הלאה? בהתחשב בעובדות, מה לא?