נדחתה הצעת האדמו"ר להפעלת ביקור חולים

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (יום ב', 20.8.07) את הצעתה של קבוצת אנשי עסקים מטעם האדמו"ר מבלז, להפעיל את בית החולים "ביקור חולים", במקום למכרו למיליארדר ארקדי גאידמק.

הקבוצה הגישה תוכנית הבראה שהוכנה ע"י פרופ' יוחנן שטסמן, בעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. השופט יוסף שפירא פסק,כי ההצעה הוגשה באיחור. הוא הסתמך בין היתר על החלטת בית המשפט העליון משנת 1983 בעניין מכירת התחנה המרכזית בת"א לחברת חפציבה של מרדכי יונה.

הרב גרשון לידר הגיש באחרונה הצעה להפעיל את בית החולים 5 שנים במקום למכרו. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להצעה מן הטעם שלידר לא נתן בטחונות. האדמו"ר מבלז, המבקש לשמור על אופיו של בית החולים כגוף המיועד בעיקר לציבור החרדי, גיבש קבוצה של 10 אנשי עסקים, רובם מארה"ב, שהצטרפו להצעת לידר תוך שיפורים.

הקבוצה כוללת את הרב חיים יהושע באב"ד, היהלומנים יחזקאל רנד ומשה ברייז,מרדכי רומפלר, אליהו קליין, אברהם רייז ומנכ"ל "נוה שמחה" מנחם קליין.

הקבוצה הציעה להתחייב להפעיל את בית החולים לתקופה בלתי מוגבלת, ולא רק ל-5 שנים, וכן להעמיד בטחונות של 5 מיליון דולר. הקבוצה מדגישה שאין לה ענין בנדל"ן, אלא רק בצד הציבורי של המשך הפעלת בית החולים, תוך שימת דגש על מתן שירות רפואי ברמה גבוהה לציבור החרדי. כאות לרצינות ההצעה, צירפו המציעים ערבות בנקאית של 1 מיליון דולר.

תוכנית ההבראה של פרופ' שטסמן מדברת על פיטורי 50 עובדים, סגירת פעילות לא רווחית וחסכון בהוצאות שונות, בסכום כולל של 35 מיליון שקל לשנה, המהוים כ-27% מתקציב בית החולים.

"עיקר הביקוש לבית החולים – של הציבור החרדי"

פרופ' שטסמן כותב, כי קופות החולים אינן זקוקות ל"ביקור חולים", ועיקר הביקוש לשירותיו היא של הציבור החרדי. הוא מציע להפעיל את בית החולים בשלש חטיבות – מרכז אם וילד, רפואה פנימית וקרדיולוגיה, כירוכרגיה. ההצעה מדברת על העלאת התפוסה ל-100%, ועל גיוס תרומות במליוני דולרים להשבחת הציוד. על-פי ההצעה, יגיעו הכנסות בית החולים ב-2008 ל-32.4 מיליון דולר, והוא יהיה מאוזן.

השופט שפירא לא נכנס להצעה לגופה, ורק ציין את ההבדל העקרוני בינה לבין הצעת גאידמק – הפעלה במקום רכישה.

השופט קבע כי ההצעה הוגשה באיחור, ולכן אין לדון בה. השופט שפירא הסתמך בהחלטתו בין היתר על החלטת בית המשפט העליון משנת 1983 בעניין התחנה המרכזית החדשה בת"א: בית המשפט המחוזי בת"א החליט למכור את התחנה לסולל בונה, ולא לחפציבה של מרדכי יונה, שהתחרתה בה. חפציבה ערערה לבית המשפט העליון, שקיבל את הערעור ברוב של 3 מול 2. המשנה לנשיא, מרים בן פורת, שכתבה אז את ההחלטה, קבעה כי הצעת סולל בונה אומנם טובה יותר, אך הוגשה לאחר התאריך האחרון של המכרז, ולכן אין לקבלה.