באלו"ט מאוכזבים משרת החינוך יולי תמיר

בג"ץ דחה (יום ג', 21.08.07) דרישה להורות למשרד החינוך להחיל על כל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בני 3-4 את חוק השילוב לצורך רישומם בגני ילדים רגילים.

מדובר בעתירה של האגודה לילדים אוטיסטים אלו"ט ושורה של עמותות לילדים בעלי צרכים מיוחדים אשר דרשו להורות על יישום חוק השילוב על הילדים בני 3-4 בכל הארץ ולא רק על קבוצת הישובים שעליה חל צו חינוך חובה. חוק השילוב קובע כי ילד בעל צרכים רגילים המסוגל להשתלב בגן רגיל יקבל סיוע של סייעת. המדינה החליטה להחיל את חוק השילוב בהדרגה.

המדינה בתשובתה לעתירה הבטיחה כי החלתו המלאה של החוק על גילאי 3-4 תהיה בראשית שנת הלימודים תש"ע: שנת 2010. "הבחירה בדרך ההחלה ההדרגתית נובעת משיקולים תקציביים בבחינת הכרח בל יגונה שאושר כענין שבעיקרון, בפסיקתו של בית משפט זה", נכתב בתשובה. המדינה הוסיפה וטענה כי "קיימת העדפה לתעל את המשאבים הקיימים, ראשית לכל, למילוי ההתחייבויות הקבועות בחוק ורק לאחר מכן אם יימצאו המשאבים ואם יתברר כי שיקולי מדיניות שונים תומכים בכך, יהיה מקום להושיט סיוע לפנים משורת הדין".

השופטים ריבלין, רובינשטיין ואלון דחו כאמור את העתירה וקבעו כי המדיניות של "הליך הדרגתי" בכל הנוגע לשילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 3-4 "אינה סותרת את הדין".
עוד כתבו בהחלטה כי מקובלים עליהם נימוקיה של המדינה כי "במסגרת תקציבית מוגבלת אין מנוס מלקבוע סדרי עדיפויות באשר לחלוקת המשאבים. זה תפקידה של הרשות המוסמכת ובית המשפט לא יתערב בכך אלא אם כן יימצא לו כי נפל פגם של חוסר סבירות קיצוני ובולט בהפעלת שיקול הדעת". "לא מצאנו בענייננו פגם כזה", כתבו השופטים.

הם הוסיפו כי אין המדובר בביטול או בשלילה של הסדר השילוב אלא "בהבנייה הדרגתית של הסדר חדש המתווסף להסדרים הקיימים בחינוך המיוחד שחלים זה מכבר על כלל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים". לפיכך, "אין המדובר בהוראה בלתי חוקתית".

אחד משופטי ההרכב, השופט רובינשטיין הוסיף כי "בתיק זה אין קולו של המשפט זהה לקול הלב. קול הלב - ובענין זה לא צריך שיהא הבדל בין ליבו של מי מתוכנו השופטים לליבו של שר החינוך או שר האוצר, של עובד משרד החינוך או עובד אגף התקציבים - קורא בצעקה, כי שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בני 3-4 במסגרות החינוך הרגילות צריך להיעשות במהירות, ככל האפשר. ובמהות הלא אין כמובן הבדל בין ילדים מישובים שעליהם הוחלו הצוים לבין אלה הבאים מישובים שהצוים טרם הוחלו עליהם. התיקון לחוק חינוך מיוחד שהוסיף את הפרק העוסק בשילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, הוא הישג חשוב, שמבחנו במימושו במהרה. אלא שאין בכך כדי לומר בקולו של המשפט, כי פרשנות משרד החינוך, לפיה ההחלה תהא הדרגתית - כפרי קביעתו של המחוקק הראשי, הוא ולא אחר - היא בלתי סבירה באופן המאפשר התערבותו של בית משפט זה".

רובינשטיין כתב עוד כי יש מקום "לבדיקה פרטנית של אותם מקרים קשים בהם אין ידה של המשפחה משגת ואיתרע מזלם שלא להמצא בישובים שהצוים הוחלו לגביהם כדי למצוא פתרונות מקומיים. בידי העותרים לפנות למחוקק להקדמת מועד התחולה משנת תש"מ ואולי תימצא האוזן הקשבת. אין המדובר בסכומים שבשמים אל מול כלל תקציב החינוך".

דוברת אלו"ט, מהעותרות, רות סיון אומרת ל Nfc בתגובה, כי החלטת בג"ץ מצערת מאד. "היא סותמת אפשרות לילדים רבים שמסוגלים להשתלב במערכת הרגילה וסוגרת בפניהם את החלון הזדמנויות שנפתח עבורם. הדבר יגרום לעצירת ההתקדמות שלהם ואפשרויות האינטראקציה עם ילדים רגילים". באלוט לדבריה שוקלים את צעדי ההמשך והאפשרויות הן לפתוח דיאלוג עם משרד החינוך או לפעול באמצעות חקיקה.

סיון אינה תולה תקוות בראש המערכת החינוכית במדינת ישראל, שרת החינוך יולי תמיר. "אם היתה לנו דלת פתוחה אצל השרה לא היינו הולכים לבג"ץ. היא דיברה רבות ונפלאות על השילוב ועל החינוך ועל פתיחות לכל הילדים אך זאת כשהיתה באופוזיציה. שם נשמע קולה בקול רם. כמקבלת החלטות - הדבר אינו נראה כך".