הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה (ב', 20.08.07) דיון בדוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות למניעת אירועים שמעורבים בהם חומרים מסוכנים בעתות חירום. מפקד פיקוד העורף, האלוף יצחק גרשון, טען כי "גם מיגון נגד פגיעה ישירה לא יפתור את הבעיות הקשורות באסונות כגון רעידות אדמה. מומחים אמרו שלא נשקפת סכנה ממיכל. גם אם האמוניה היה נופל מטוס למיכל אין סיכון לחיי אדם. האחריות למיגון היא על בעלי המפעלים מדובר על מיגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים".
לדבריו, "גם הביקורת אינה חסינה מביקורת, כדי להשפיע נדרש ללמוד את הדברים לעומק ולגבש המלצות שיתנו מענה כולל ברמה הלאומית. לאחר המלחמה טיפלנו בליקויים שהועלו בדוח ובתחקירים פנימיים שקיים פיקוד העורף".
מדוח המבקר עולה כי גופי השלטון, דהיינו המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף ומשטרת ישראל, העוסקים בתחום החומרים המסוכנים, פעלו ללא יד מרכזת בעתות שגרה וגם במלחמה ניכר חוסר התיאום ביניהם, לפיכך ניתנו הנחיות סותרות בדבר מיגון מתקנים שיש בהם חומרים מסוכנים.
המבקר ציין בדוח במפורש כי השר להגנת הסביבה לא מילא את תפקידו כמתחייב מהחלטת הממשלה וקבע כי על השר לממש את סמכות משרדו כגוף מתכלל. עוד העלו ממצאי הביקורת כי לא הושלם המיגון של כל מצבורי החומרים המסוכנים ברחבי הארץ וכי בעת המלחמה הועמדה האוכלוסיה האזרחית בסיכון חריג בשל היעדר מיגון מספק של מצבורי חומרים מסוכנים. המבקר קובע כי האחריות מוטלת על פיקוד העורף לבחון את הסיכון ממצבורי חומרים מסוכנים.
השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, אמר כי לאחר שהממשלה קבעה בשנת 2003 שהמשרד להגנת הסביבה יהיה מנחה לאומי, הוכנה במשך שנה הצעה על-ידי המשרד אשר הנחה את כל המשרדים כיצד לטפל בחומרים מסוכנים. "השגיאה שלי היתה שלא הגעתי לממשלה והודעתי שלא הגענו להסכמות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה