שמלת הכלולות נפרמה בדרך לחופה

רונית יהודאי תבעה את רחל סיני בעלת סלון כלות "רגע לפני" בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 17,800 שקל. יהודאי הזמינה שמלת כלה, איפור, תסרוקת וכד' תמורת 3,400 שקל לחתונתה שהתקיימה בחודש יולי אשתקד. באחת המדידות הציעה הנתבעת לשנות את הבד ולתפור את השמלה מסטן. יהודאי הסכימה ולא ידעה לאיזו צרה נכנסה.

ביום החתונה השמלה לא היתה מוכנה החלק התחתון היה פרום וללא מכפלת ויהודאי נכנסה ללחץ. "השעה היתה 16:45 ועמדתי בחנות לבושה בשמלת כלה שאינה גמורה כשהנתבעת ותופרת מסתובבות סביבי ומנסות לתפור את השמלה ולתקנה, הרגשתי כמו באבל". כשהגיעה לאולם החישוק שחובר לשמלה נקרע וחובר באמצעות שדכן, "יצאתי לחופה מאוכזבת ועצובה". יהודאי ביקשה החזר עלות השמלה בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה דחתה סיני את הטענות כלפיה וטענה שהשמלה נתפרה במקצועיות וללא פגם. לדבריה, החלק הקדמי של השמלה נקרע באשמת התובעת כשהתרגזה ואין להטיל עליה אחריות. היא ביקשה לדחות את התביעה ובתביעה שכנגד, שהגישה נגד התובעת, התלוננה שזו חייבת לה כספים ועליה להשיבם בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, קיבלה השופטת אביבה טלמור, את התביעה וחייבה את סיני לשלם ליהודאי 5,000 שקל בתוספת 500 שקל הוצאות משפט ודחתה את התביעה שכנגד.

לדברי השופטת, עדותה של התובעת היתה כנה, רצינית, אחראית ומדייקת וכך גם עדותה של אחותה שנכחה באירוע. "איני נותנת אמון בעדותה של הנתבעת שהיתה בלתי כנה, חמקנית, מלאת סתירות ואי דיוקים וניכר כי ניסתה להתחמק מאחריותה לקרות האירוע ותוצאותיו".

השופטת הוסיפה שהנתבעת לא עמדה בהתחייבותה כשלא השלימה את תפירת שמלת החתונה ושחלקים ממנה לא נתפרו אלא היו מחוזקים בסיכות. "התפירה היתה קלוקלת, דבר שגרם לתחתית השמלה להיפרם מהחישוק ובכך לא עמדה הנתבעת בתנאי ההסכם ולא סיפקה לתובעת שמלה כלה מושלמת וראויה לכלה ביום חתונתה".