מחזירים את סיני

ביום שני בערב שמתי פעמי אל הרצליה פיתוח. "נדוש", אתם אומרים בוודאי, וזה באמת נכון לחשוב ש"עיירת פיתוח" זו כבר משופעת לעייפה במסעדות, בתי קפה ושאר ירקות, ושאין מה לחדש, אבל אף על-פי כן מצאתי לי ולקיבתי מזור, ודווקא במסעדת טרבין.

טרבין אינה מסעדת היי-טק מלוקקת, אלא מסעדת אווירה שמשלבת ערבי קריוקי פרועים עם אוכל כייפי וציבור סועדים מרומם רוח. התפאורה התאימה במיוחד - רצפת עץ, כיסאות ושולחנות נמוכים מספיק ליצירת תחושת נוחות ביתית, מוזיקה משובחת, תאורה מעומעמת וסטיילינג של סיני.

התפריט לעומת זאת לא סיני ולא נעליים. יש כאן תפריט כשר ומגוון גדול שיאפשר למצוא מאכל לכל סועד. בשרים - מעוף ועד אנטריקוט, מבחר דגים, שקשוקות (שעליהן נרחיב בהמשך), מנות ראשונות שיכולות להשביע בקלות כל אחד וכמובן ארוחות עסקיות של צהריים וערב ו... שימו לב! תפריט בריאות המיועד לשוחרי הצמחונות ו/או האוכל האורגני - די מרשים. על התפריטים שקדו יחדיו שני שפים יחד עם הבעלים גילי מגנזי.

מתוך המגוון בחרתי אני בפילה טונה אדומה צרוב בגריל עם לימון ורוזמרין (85 שקל) שהיתה מצוינת ועשויה במידה הנכונה - בהירה בחוץ ואדומה בפנים. גם תפוחי האדמה האפויים והסלט קצוץ דק חברו להם בשמחה למנת הדג הלא סטנדרטית. בן זוגי היקר שתמיד צריך להיות "מיוחד" שם עינו על קטלוג השקשוקות שהוצג בתפריט, ולא סתם קטלוג, מדובר כאן על מבחר ורסטילי של 6 (כן, 6) סוגי שקשוקות. ניסיתי לפנות אל ליבו ולומר: "שקשוקה ביום שני בערב? זה לא מאכל של שבת בבוקר?" דבריי, איך לומר, בוטלו באחת. כמו תמיד, ייצרו גבר על הרגליו ועוד לא אמר שקשוקה, וכבר קיבל שקשוקה עם נקניקיות צ'וריסוס חריפות (44 שקל). המנה יצרה הגדרה חדשה למנה הנדושה. היא היתה פיקנטית, טעימה מאוד ולוותה בג'בטה בשרנית שהתעקשה לקפוץ ראש ולטבול ברוטב החם.

לבחירת הקינוח נועצנו במלצרית האדיבה ולא התחרטנו כשנענינו להמלצתה על מוס השוקולד וחלבה, שהיווה סיומת מרשימה לארוחה מעולה.

כל שנותר לנו היה, לקפוץ על הבמה ולפצוח בקריוקי סוער, מכיוון שגם אני וגם בעלי מבינים בשירה כמו שאנחנו מבינים במחול קווקזי (במילים עדינות - עדיף שלא ישמעו אותנו שרים בפומבי), החלטנו לפסוח על התענוג ואם כבר סיימנו בטעם טוב, לא לקלקל לכל השאר.