פרשת ארוך: אושר הליך חריג נגד בוררות מלץ

בית המשפט העליון קיבל (יום ב', 13.08.07) את בקשת כלל פיננסים להציג ראיות חדשות נגד פסק הבוררות של השופט מלץ ז"ל בפרשת אלי ארוך . השופטת ארבל הדגישה בהחלטה את חשיבותו של ערך "גילוי האמת".

מדובר בסכסוך בין סוכן מעו"ף אלי ארוך לבין כלל פיננסים על ניהול תיק ניירות שניהלה כלל פיננסים עבור ארוך. הסכסוך הועבר להליך בוררות בידי הבורר השופט יעקב מלץ ז"ל וזה פסק כי על כלל פיננסים לשלם לארוך סכום של כ-95 מיליון שקלים. אך בכך לא באה הפרשה לסיומה. כלל פיננסים ואלי ארוך המשיכו להתכתש ובין היתר נטען כי ארוך איים כביכול על השופט מלץ.

כלל גם המשיכה לנהל מאבק משפטי לביטול פסק הבוררות בטענה כי הוא נקבע על-ידי מלץ על בסיס מסמכים מזוייפים לכאורה. חקירה משטרתית שנערכה בסוגיה העלתה חשד כי המסמכים מזוייפים, והתיק בפרשה הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב.

כלל פיננסים הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לתיקון הבקשה לביטול הסכם הבוררות. לבקשה לתיקון צורפה מעטפה עם מסמכים שכלל ביקשה לשמור על חשאיותם.

רשם בית המשפט המחוזי השופט ברוך ציין כי בעקבות עיונו במסמכים הוא מאשר את תיקון הבקשה.זאת למרות "המכשלות" הטמונות באופן השגתם ומסירתם. הכוונה לכך שמדובר במסמכים שנרכשו על-ידי כלל פיננסים בסכום עתק של יותר מ-20 מיליון שקלים מחברו הטוב של ארוך. לפיכך מהימנותם וההסתמכות עליהם בכל הנוגע לפסילת הבוררות, עוד תעמוד להכרעתו של בית המשפט. הרשם הדגיש כי מהמסמכים מועלות טענות "כבדות משקל" והסירוב להתייחס אליהן עלול להביא "לתוצאה קשה לפיה יאושר פסק בורר שייתכן והושג באמצעים פסולים".

ארוך עתר לבג"צ באמצעות באת כוחו עו"ד פנינת ינאי בטענה כי המסמכים שעמדו בבסיס ההחלטה לאשר את תיקון הבקשה "לא הובאו לעיונו". לטענתו, "לצד הגישה הליברלית המוצאת ביטויה בפסיקת בתי המשפט בהתרת תיקון כתבי טענות, עדיין קיימים זכויות ואינטרסים אחרים שיש להתחשב בהם, ובמקרה זה, זכות הטיעון, שקיפות והגינות ההליך המשפטי. האיזון בין האינטרסים במקרה זה היה צריך להוביל את בית המשפט לדחיית הבקשה".

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל דחתה את העתירה. לדבריה מדובר בבקשה לתיקון כתב טענות ובשלב מקדמי ביותר בהליך שבין הצדדים. לארוך לדבריה יתאפשר להתמודד עם הטענות שנתווספו לבקשה וכן עם המסמכים שהוגשו, במסגרת ההליך עצמו. הפגיעה ב"זכות הגילוי" של ארוך היא "זמנית ומצומצמת", קבעה ארבל.

היא הוסיפה כי למרות שמדובר בהליך חריג "שיש בו משום פגיעה בזכות הגילוי והעיון של ארוך. זכויות אלו אינן אבסולוטיות ויש לאזן ביניהן ובין, במקרה זה, האינטרס בגילוי האמת והחשש משיבוש הליכי משפט". "ישנם שיקולים רבים שתומכים באיזון לטובת חקר האמת במקרה זה מול הפגיעה הנטענת בזכויות ארוך", כתבה ארבל. "הטענות שהוסיפו כלל פיננסים לביטול פסק הבורר הינן כפי שציין הרשם, טענות חמורות שוודאי שיש בהן להשפיע, אם יתבררו כנכונות, על ההליך כולו. וישנה חשיבות רבה לאור אופיין ומהותן לקיים בירור בהן בפני בית המשפט במסגרת ההליך העיקרי".

ארבל הדגישה כי יש להתחשב גם בכך ש"למעשה כלל פיננסים היתה נתונה בין הפטיש לסדן. היא היתה מעוניינת כי טענותיה בדבר זיופים יתבררו במסגרת בקשת ביטול פסק הבורר, אך לצורך כך היה עליה להגיש מסמכים אשר לו גילו אותם לארוך היו עלולים להיות מואשמים בשיבוש הליכי משפט".

עוד הדגישה ארבל את "חשיבותו של ערך גילוי האמת כעיקרון יסוד של המערכת המשפטית. ודאי כי לעיקרון זה יש חריגים כאשר עומדים על הפרק ערכים חשובים אחרים, אך אלו הם היוצאים מהכלל הבאים ללמד על הכלל עצמו".

השופטת הטילה על ארוך לשלם 8,000 שקלים שכר טירחת כלל פיננסים.