ח"כ אריאל שרון - המועמד בימים אלה לראשות הממשלה - לא שיתף פעולה עם הפלנגות הנוצריות כדי לנקום בפלשתינים את מותו של בשיר ג'ומיל; אין ראיה או רמז לקיום שיחות מצד שרון בנושא זה; במסמכים ובעדויות לא הוזכר דבר על אפשרות טבח כנגד הפלשתינים.
הקביעות הנחרצות הנ"ל ניתנו במכתב מיום 6.1.86 על-ידי יו"ר ועדת החקירה בפרשת סברה ושתילה, נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) יצחק כהן. דוח ועדת החקירה בראשה עמד, גרם גרם בזמנו לסערה ציבורית והביא לפרישת אריק שרון מכהונת שר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין.
יתירה מכך: החלטת הוועדה שלא להתיר פרסומו של נספח סודי לדוח ועדת החקירה, העצימה מאוד את החשדות כנגד שרון - כאילו ידע ו/או תיכנן יחד עם הפלנגות הנוצריות את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. המסמך שלהלן נשלף בימים אלה מהמגירות העמוקות, וזאת נוכח הנסיונות החוזרים ונשנים להביא לפסילת כשרותו של שרון במערכת הפוליטית. המסמך הזה מקבל בימים אלה משנה חשיבות, בשל מועמדותו של שרון לראשות הממשלה.
הטבח בוצע ב-1982, והדבר גרר סערה גדולה בקהילה הבינלאומית. מאז הוקע שרון פומבית. גורמים רבים, ובמיוחד מגוש השמאל, פעלו לדחיקת רגליו מהמערכת הפוליטית, ובמיוחד לפסילת מינויו לכהונת שר הביטחון בממשלות ישראל.
אחד הגורמים שהעלה חשדות אלו היה כזכור מגאזין הטיים האמריקני. במהלך המשפט דרש שרון ושוב ושוב לחשוף את הנספח הסודי, על מנת לדחולת את העלילה כנגדו. ואולם, הממשלה התנגדה, בשל הפרטים הסודיים שהופיעו בנספח הסוד.
נודע לי, כי עיקרו של הנספח הסודי - החסוי עד עצם היום הזה - מפרט פגישות וכן שמות של אישים שסייעו לצה"ל בפעולותיו בלבנון. עוד נודע לי, כי בנספח הסודי לא נזכר כלל שמו של שרון בעניין מהותי כלשהו.
כאמור, שרון נאבק מאז לטהר את שמו. גם בימים אלה הוא ביקש מהגורמים המוסמכים לחשוף את הנספח הסודי, על-מנת לסלק את החשד הנורא שהועלה כלפיו, וכדי להדוף מתקפות המועלות בימים אלה שוב מצד גורמים פוליטיים יריבים. פעמים אין ספור, וגם בימים אלה, הוא העלה דרישה לחשוף את הנספח הסודי של הדוח, על כל חלקיו. הוא עמד על דרישה זו, וכך גם השבועון טיים - שפרקליטיו סברו כי הנספח הסודי כולל ראיות המבססות את הדברים שכתבו כנגדו. פניות לממשלת ישראל לחשוף את הנספח הסודי, נדחו. רק לאחר פניית בית המשפט בארה"ב (שדן במשפט שרון נגד הטיים) אל התביעה בישראל, הסכימה הממשלה - בהחלטה מיוחדת מיום 30.11.84 - לאפשר לתביעה בישראל להשיב על מס' שאלות שיופנו מצד בית המשפט בניו יורק. לצורך זאת נקבע מנגנון מיוחד, שבדק את החומר הגולמי, כמו את הנספח הסודי. חברי הצוות המיוחד היו: השופט כהן עצמו (מי שעמד בראש ועדת החקירה), פרקליטו של שרון עו"ד דב ויסגלס, ופרקליט הטיים בישראל עו"ד חיים צדוק.
המכתב שכתב השופט כהן ועליו חתם, קיבל בזמנו ביטוי מוגבל באמצעי התקשורת - בשל האירועים שנכרכו בו. המכתב הועבר בזמנו אל היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר (היום שופט בית המשפט העליון), וממנו אל בית המשפט בניו יורק ואל חבר המושבעים במשפט שרון נ' הטיים. חלקו של המכתב המלא, הנוגע לפרשה, מוצג להלן:
"להלן השאלות שלפי החלטות הממשלה עלי [הנשיא כהן, י.י.] להשיב עליהן לגבי כל אחד מהמסמכים והקטעים האמורים, ותשובותי לשאלות אלה:
שאלה א' -
האם המסמך מכיל ראיה או רמז כי השר שרון קיים שיחה עם משפחת ג'ומיל או עם איש אחר מן הפלנגות, בביקפייה או במקום אחר, שבה דן השר שרון בצורך לנקום את מותו של בשיר ג'ומיל.
תשובה -
אין באף אחד מהמסמכים והעדויות הנ"ל ראיה או רמז כי השר שרון קיים שיחה עם משפחת ג'ומיל או עם איש אחר מן הפלנגות, בביקפייה או במקום אחר, שבה דן השר שרון בצורך לנקום את מותו של ג'ומיל.
שאלה ב' -
האם המסמך מכיל ראיה או רמז כי השר שרון קיים שיחה עם איש מן הפלנגות שבה אחד מהם הזכיר את הצורך בנקמה?
תשובה -
אין באף אחד מהמסמכים והעדויות הנ"ל ראיה או רמז כי השר שרון קיים שיחה עם איש מן הפלנגות שבה אחד מהם הזכיר את הצורך בנקמה על מותו של בשיר ג'ומיל.
שאלה ג' -
האם המסמך מכיל ראיה או רמז כי השר שרון ידע מראש כי הפלנגות יטבחו אזרחים אם יכנסו למחנות שלא בליווי כוחות צה"ל?
תשובה -
במסמכים והעדויות הנ"ל לא הוזכר דבר על אפשרות של טבח אזרחים אם ייכנסו הפלנגות למחנות שלא בליווי כוחות צה"ל.
המסקנות מהמסמכים לגבי ידיעת השר שרון על הטבח, במובן חזות מראש שהדבר עלול לקרות, נדונו במפורט בדוח הוועדה שפורסם, כשהמסמכים והעדויות הנ"ל משמשים חלק מהראיות שעליהן ביססה הוועדה את מסקנותיה. אין לי מה להוסיף או להעיר לגבי מסקנות אלה".
על המכתב חתם הנשיא יצחק כהן, שהלך מאז לעולמו. ואולם, למרות זאת, המשיכו גורמים פוליטיים יריבים להפנות כלפי שרון אצבע מאשימה - כמי שאחראי לטבח הנורא אותו יזמו וביצעו הנוצרים במחנות הפליטים סברה ושתילה.
המכתב שחלקיו העיקריים ניתנים כאן, מעיד כי שרון לא יזם נקמה ולא ידע כי זו אכן מתוכננת לביצוע. יחד עם זאת, נותרה בעינה האחריות שהטילה עליו ועדת החקירה, שקבעה כי על שרון היה לצפות היתכנות של אירוע שכזה, ולמנוע את התרחשותו - על-ידי הגבלת כניסת הנוצרים למחנות הפליטים. שרון נאבק עד עצם היום הזה, כדי להדוף גם קביעה זו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה