מה זוממת רוסיה בחופי סוריה

רוסיה הודיעה על כוונתה להחזיק כוח ימי באופן קבוע במימי הים התיכון. נוכחות ימית רוסית לא הייתה במימי הים התיכון מזה שני עשורים. הכוח הימי יעגון בנמלי סוריה, ואפשר שהדבר הינו חלק מעסקת הנשק הענקית שנחתמה בין שתי המדינות. גורמים במערב מביעים חשש כי סוריה פועלת במסווה בעוד שהנשק אמור להגיע לאירן. אולם כל הצדדים הנוגעים בדבר הכחישו את ההערכה.

הכוח הימי הרוסי יתבסס על מספר אוניות מלחמה וצוללת אחת. כך דיווח אתר ביטחוני בארה"ב. העיתון הרוסי "קומרסנט" מפרט את הכוונה הרוסית, וכותב כי תוכניותיה של רוסיה להחזיק כוח ימי במימי הים התיכון מעוררות דאגה רבה בישראל. לטענת העיתון, הישראלים חושבים כי נמלי הים הסוריים בהם רוצים הרוסים לעשות שימוש, יהפכו למעשה לבסיסי מודיעין ותצפית אלקטרונית במערך ההגנה האווירי הסורי, ומכאן שיהוו סכנה לבטחונה של ישראל.

מומחים צבאיים רוסיים אמרו כי תוכניותיה של מוסקבה לא יתממשו בטווח הקרוב, משום ש"יש נושאים כספיים וטכניים שטרם נפתרו".

בסוף השבוע שעבר, הצהיר מפקד הצי הרוסי, האדמירל ולדימיר מסורין, בנמל סבסטופול שברוסיה, כי הצי הרוסי מתכוון לשוב למימי הים התיכון. הוא לא פירט האם ישתמש הצי בבסיסים חדשים, שבכוונתו לבנות באזור. אולם ידוע כי בסיסים מעין אלו יכולים להיפתח רק בסוריה, היכן שנמלים היו כבר בשימוש עוד בימי ברית המועצות. בשנת 2006, דיווח העיתון "קומרסנט" כי רוסיה מבצעת פעולות של העמקת הנמל באמצעות חפירה בקרקע בנמל "טרטוס" וכן בונה רציף בנמל "לַטַקִיָה". מקור במשרד ההגנה הרוסי גילה אז שמוסקבה מתכננת לשלוח למימי הים התיכון כוח ימי שבראשו אוניית הטילים "מוסקבה".

הכרזתו זו של מפקד הצי הרוסי מלפני שבוע גרמה להדלקת "נורה אדומה" בישראל. דברים אלו מצטרפים לפרסום בתחילת השבוע בידיעות אחרונות, ולפיהן המודיעין הישראלי רואה בנוכחות הימית הרוסית איום ישיר על בטחונה של ישראל, ובמיוחד שני הבסיסים - "טרטוס" ו"לטקייה", שעלולים להפוך למרכזי האזנה והתרעה אווירית לא רק מול ישראל אלא אל מול כל המזרח התיכון. כמו כן הובעה דאגה בירושלים מכך שמוסקבה תחלוק את המידע שיתקבל עם בעלות-בריתה המוסלמיות, בפרט עם סוריה ואולי אף עם אירן. רוסיה בוודאי גם תקים בסיס הגנה אווירית על-מנת להגן על בסיסיה הימיים בסוריה, ולמעשה תאפשר הגנה על מטרות מרכזיות בסוריה מפני תקיפה של ישראל, באם זו תחליט לתקוף.

מומחים רוסיים אמרו לעיתון הרוסי, כי דאגתה של ישראל מוקדמת מדי, שכן "רק לצי הרוסי יש את האמצעים להחזיק ולפרוס כוח משימה ימי באופן מהיר במימי הים התיכון. אוניות אלה נמצאות בים השחור, בים הצפוני ובים הבלטי. הבעיה המרכזית של חזרת הצי הרוסי למימי הים התיכון הינה כספית. הצי הוא הכוח הצבאי הנצרך למשאבים הכספיים הכי גבוהים. אין לנו למעשה שום אוניית מלחמה בים השחור. גם בים הבלטי יש לנו נוכחות ימית צבאית, אבל היא ברמה המינימלית שניתן להסכים לה. הצי הצפוני, שלא לדבר על הצי הפסיפי, נמצאים למעשה רחוק מדי ממימי הים התיכון. לכן כל מה שרוסיה יכולה להחזיק בנמלי סוריה זה אונייה אחת או שתיים. זוהי נוכחות סמלית לחלוטין", כך אמר קונסטנטין מקיאנקו, חוקר במרכז למחקר אסטרטגי ברוסיה.

עד שנת 1971 ישב כוח ימי רוסי ב"טרטוס", ב-1977 פינו אוניות מלחמה רוסיות את נמלי "אלכסנדריה" ו"מרסא-מטרוח" ועברו לעגון בנמל "טרטוס". בשנת 1991, עם התפרקות ברית המועצות, הופסקה הנוכחות הימית בסוריה.