"רק מכה צבאית תעצור הגרעין"

תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, אומר כי במידה שלא יוצב אל מול אירן איום צבאי ממשי לא יהיה דבר שיוכל למנוע ממנה מלהגיע ליכולת גרעינית שתסכן את העולם כולו.

"הכי חשוב בעניין הזה זה לשאת ביד אלה גדולה, חייב להיות רכיב צבאי לפתרון, כי אם יהיו כל הגורמים האחרים בלי איום צבאי של ממש זה לא ישיג את המטרה הנכספת. אני לא מדבר דווקא על איום צבאי של ישראל, אלא על איום של העולם. איום צבאי של ישראל הוא גם אפשרי אבל הרבה יותר חשוב שיש איום צבאי של העולם כולו, כשהעולם כולו זה ארצות הברית לצורך העניין", אמר ל-Nfc. "צריך לפעול בכל התחומים אבל חייבים להפעיל לחץ שיבהיר לאירנים שיש סכנה מבחינתם של פעולה צבאית שמולה אין להם מענה טוב. אם הם יחושו שהדבר הזה הוא רציני אז הם יצטרכו לשאול את עצמם מה הם עושים מכאן הלאה".

לדבריו, אין ספק שקיים בארצות הברית דיון מאוד רציני בסוגיה הזאת, אך "זה לא דבר שהאמריקנים לא מכירים או מקלים בו ראש. הם מודעים היטב שהם צריכים לטפל בבעיה הזאת והם בוחנים את האופציה הצבאית לפי כל הדיווחים שמתקבלים במערכת היום. מתקבל איזשהו רושם שיש שם ויכוח בין קבוצה שחושבת שצריך לקחת ברצינות את האופציה הצבאית לבין קבוצה אחרת שחושבת שאין להעלות על הדעת שום אופציה צבאית".

מה רמת הסכנה שנשקפת לנו מהגרעין האירני?
"הסכנה היא סכנה גדולה מאוד. אם האירנים יצליחו לקדם את תוכנית הגרעין שלהם הם מקווים להגיע למצב שבו הם יצליחו לשנות את פני העולם. זה לא רק עניין של הגרעין אלא הם מסתכלים הרבה יותר רחוק. היעד שלהם הוא שינוי פני העולם ולא רק להשיג הישג מקומי וגם לא לשנות את פני האזור, הם מסתכלים הרבה יותר רחוק. לכן אין ספק שהתגרענות אירנית היא סכנה מאוד גדולה. אין להם אחריות לשלום העולם, השאלה היא אם יש להם אחריות לשלום עצמם. אין מה לבנות על מחוייבותם לשלום העולם.

במאמר שפרסם במסגרת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, פירט קופרווסר את מכלול הצעדים שעשויים ללחוץ על אירן להפסיק בסופו של דבר את פרויקט הגרעין שלה. "אם האיום יסתכם בכל הלחצים האחרים: בלחץ מדיני ובלחץ כלכלי או בניסיונות כאלה ואחרים לעורר תסיסה פנימית באירן, אז אומנם כל הדברים האלה חשובים וזה לא שאין פגיעות אירנית או חולשה אירנית, אבל אף אחד מן המרכיבים הללו לא באמת מאיים על יכולתה של אירן לצעוד לקראת יכולת גרעינית. האירנים סבורים שבסופו של דבר לא יהיה עליהם איום צבאי של ממש, ולכן ניתן להמשיך מבחינתם בהמשך בניית היכולת הגרעינית".

תא"ל (מיל.) קופרווסר, שעמד עד לפני כשנה בראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל, סירב לציין האם לצה"ל יש תוכניות-מגירה להתקפות ביעדים ספציפיים באירן. "אני לא יכול לדבר על צה"ל, אבל הנקודה איננה מה צה"ל הולך לעשות אלא מה המערכת הבינלאומית הולכת לעשות. צה"ל יהיה חייב להיות ערוך לכל התפתחות בהקשר הזה ואני מניח שצה"ל, כמו בכל מקרה, מכין לעצמו אופציות פעולה, אבל הוא לא הגורם המרכזי שצריך לקחת על עצמו את הנטל. הנטל פה הוא בראש ובראשונה על המערכת הבינלאומית", ציין, "היא זו שצריכה לתת מענה ולא צה"ל, כי הסיכון מן הגרעין האירני הוא בראש ובראשונה למערכת הבינלאומית יותר מאשר לישראל. לא שישראל יכולה להקל ראש בסיכון הזה, אבל הסיכון הוא בראש והבראשונה למערכת הבינלאומית".

קופרווסר ציין כי הוא לא מתרשם שנשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, סובל מחולשת מנהיגות פנים אירנית. "זה לא שהוא לא סובל מהרבה קשיים ויש תסיסה בהרבה מאוד מגזרים בחברה האירנית אבל הוא חזק מבית והתסיסה הזאת אינה מהווה איום מיידי למשטר. היא עוד מרכיב שאחמדינג'אד מסוגל להתמודד איתו. הוא נחוש להתמודד עם זה ולהפעיל כוח ואין לו שום עכבות בעניין הזה, הוא מוכן להפעיל כוח בנחרצות נגד בני עמו ואנחנו רואים את כל מערכת הלחצים שהמשטר הזה מפעיל על בני עמו, כדי למנוע מהם לחשוב מחשבות לא רצויות אז קשה להאמין שניתן לסלק משטר כזה בטווח הזמן המיידי של השנה הקרובה. אנחנו צריכים פתרונות שטובים לטווח הזמן המיידי של השנה הקרובה ולטווח הבינוני של השנתיים-שלוש הקרובות, ורצוי מחר בבוקר אם אפשר".

ישראל מפסידה במערכה התעמולתית מול אוייביה

קופרווסר ציין כי ישראל נמצאת בעמדה נחותה מבחינה תעמולתית לנוכח תעמולת הנגד של מדינות ערב. לדבריו, הדבר נובע הן מעצם העובדה שישראל היא מדינה דמוקרטית בעלת חופש עיתונות, אך עוד יותר בשל העובדה שלא ניתנה מספיק מחשבה בקרב מקבלי ההחלטות על הסוגייה ולא הוקצו לעניין מספיק משאבים.

"אנחנו לא מקצים כסף לעניין של ההתמודדות הזאת. אנחנו חושבים שזאת ארוחת צהריים חינם ושאנחנו נגיד משהו וכולם יסכימו למה שנגיד. תקציבי ההסברה במדינת ישראל מגוחכים ולכן אין פלא שהמצב שלנו לא מזהיר בתחום הזה. דבר ראשון, צריך להקדיש חשיבה ברמה הלאומית ולשאול את עצמנו למה אנחנו פחות מוצלחים מיריבינו והאם אנחנו מוכנים להתפשר על משהו, איך אנחנו מוכנים לעשות את העבודה טוב יותר בלי להתפשר ואת כל השאלות הנלוות. כל השאלות האלה צריכות לעלות על השלחן וצריכים לפתח חשיבה שתביא לתוצאות יותר טובות, אבל אנחנו לא באמת עושים את החשיבה הזאת, אלא רק עוברים ליד או לא עוצרים לרגע כדי לשאול את עצמנו אם זה באמת מה שרצינו, ולכן התוצאות הן כפי שהן נראות", אמר.

עוד העיר, שמלבד בעיית חוסר התקציב והמחשבה בעניין ישנן מספר בעיות אובייקטיביות המקשות על ההתמודדות הישראלית בזירה ההסברתית אל מול מדינות ערב והגורמים הרדיקליים.

"לדמוקרטיות ליברליות יש קושי עצום להילחם בתחום הזה. אי ההסכמות הפנימיות שלהן כל הזמן חשופות ואין יכולת לייצר קו תקשורתי כמו נסראללה שייצר קו תקשורתי שאף אחד לא ילך נגדו. במדינה כמו מדינת ישראל או בארצות הברית תוך שלוש דקות מישהו יפריך את הקו התקשורתי שאתה מנסה לייצר ויוכיח שאין שום אחיזה בקו הזה. אנחנו חיים בחברה דמוקרטית וליברלית עם חופש עיתונות שהיא מאוד אקטיבית וביקורתית כלפי המשטר שלה, ולכן צריך להכיר בזה שאנחנו לא נהנים מאותם תנהים שמהם נהנים אותם גורמים במדינות ערב או במחנה הרדיקלי. אנחנו גם בדרך כלל אומרים אמת, וכשאתה אומר אמת אתה תמיד צריך לברר מהי האמת, וזה לוקח לך זמן עד שאתה מגיע לתקשורת עם אותה אמת ומפסיד זמן ונקודות".