חפציבה: החלטה תוך 15 יום

בית המשפט המחוזי בירושלים מציע לא להחליט בשלב זה על הקפאת הליכים או פירוק של חברת חפציבה, אלא לאפשר לכונס הנכסים הרשמי למנות עו"ד ורואה חשבון מטעמו אשר יבצעו בדיקות נוספות ויגישו דוח תוך כ-15 יום. רק אז תינתן החלטה האם היא החברה הולכת למסלול של פירוק או לכיוון של הקפאת הליכים.

דוח כונס הנכסים הרשמי, שמונה בתחילת השבוע כנאמן בתקופת הקפאת ההליכים של קבוצת חפציבה, הוגש מוקדם יותר היום לבית המשפט המחוזי בירושלים. מהדוח עולה כי כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, סבור כי במצב הדברים הקיים "יש ליתן עדיפות להליך ברור ומובנה של פירוק על פני אפשרות של בדיקות וביצוע הקפאה שאינם ברורים בשלב זה".

הכנ"ר מוסיף כי בנסיבות התנהלות החברה, הליך פירוק מתבקש גם על-מנת שתבוצע מידיית חקירה שתכליתה חשיפה של נסיבות קריסת החברה.

הכנ"ר הביע דעתו כי אין לכאורה כל הצדקה להיעתר לבקשה להקפאת הליכים - ככל שהבקשה הוגשה מטעם בעלי העניין בחברות, זאת משום שלדבריו הוא לא זכה לקבל ממרדכי יונה, בעל השליטה בחברות - למרות הרצון הטוב שהפגין - מתווה של ממש לחילוץ החברות בהליך של הבראה ואף לא הוצע על ידו המימון הנדרש לאפשר הליך הקפאה.

למרות דברים אלה, הכנ"ר לא קבע בדוח עמדה נחרצת באשר להליך בו יש לנקוט - פירוק או המשך הקפאת ההליכים, שכן לדעתו למרות שההליך המתבקש והטבעי לכאורה הוא פירוק, "ראוי לבחון אילו מהמסלולים האפשריים, פירוק או הקפאת הליכים, הוא המסלול הנכון, תוך התייחסות לשאלה איזה מההליכים יביא את התועלת המקסימלית לנושים בהליך בנסיבות תיק זה".

לדעת הכנ"ר, בטרם החלטה על הליך של פירוק שמשמעו פעולה עצמאית של כונסי הנכסים מטעם הבנקים, ראוי לשקול את עמדתם לתרומה שלהם לטובת רוכשי הדירות הבלתי מובטחים ולהתייחס לשאלה האם קיימת נכונות מצד הבנקים להירתם בשיעור כזה או אחר לטובת הרוכשים שאינם מובטחים. חלק מהבנקים, ציין הכנ"ר, הביעו נכונות לעשות כן.

לאור האמור סבור הכנ"ר כי כבר בשלב זה ראוי למנות כבעלי תפקיד, בין אם בהליך של פירוק ובין אם בהליך של הקפאה - משרד עורכי דין ומשרד רואי חשבון אשר ינהלו את ההליך המורכב, בפיקוח הכנ"ר.

באשר להצעתה של חברת SIG שהועלתה בדיון הקודם בבית המשפט, לרכוש את קבוצת חפציבה, מציין הכנ"ר בדוח כי למרות שיש בהצעה מענה מסוים לקבוצת רוכשי הדירות שאינם מובטחים, בשלב זה לא ניתן להתייחס אליה ברצינות הנדרשת, משום שיכולותיהם הכלכליות והביצועיות של מציעי ההצעה וקשריהם עם חפציבה אינם ידועים לו כל צרכם.

עוד בדוח נסקרו מצבם של הפרויקטים השונים של חפציבה. על-פי הדוח, מספר הדירות בכל הפרויקטים, לו היו מסתיימים, עומד על 4,048 דירות. מתוכן, על-פי הנתונים שמסרו החברות, נמכרו 2,808 דירות, בעוד שלפי הנתונים שנמצאים בידי הבנקים - נמכרו 2,311 דירות בלבד.

בדוח נכתב כי מספר הדירות שנמכרו על-ידי החברה ולא היו ידועות לבנקים - וממילא רוכשיהן אינם מובטחים בערבויות - עומד על כ-500.

על-פי הדוח, בעוד שבבקשה להקפאת ההליכים טענו החברות כי סך כל חובותיהן עומדים על 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם חובות מובטחים לבנקים בסך 818 מיליון שקל, הרי שמהבקשות שהגישו הבנקים לצווי כינוס עולה כי סך החובות שחייבות להן החברות עולה לכדי כ-938 מיליון שקל.

בית המשפט פטר את מרדכי יונה מהתייצבות לדיון עקב מצבו הרפואי

מרדכי יונה, מבעלי השליטה בקבוצת חפציבה, שאמור היה להתייצב היום בצהרים בבית המשפט המחוזי בירושלים לדיון הקבוע בהקפאת ההליכים של חפציבה, לא הגיע לדיון.

יונה הגיש היום בבוקר בקשה לפטור אותו מהופעה מחמת גילו ומצבו הרפואי. השופט דוד חשין נעתר לבקשה, ולכן הוא לא התייצב לדיון. חיסיון הוטל על המסמכים הרפואיים שיונה צרף לבקשה.

עו"ד דניאל פלד, בא כוחם של רוכשי דירות באחד הפרויקטים של החברה, הוא שדרש את התייצבותו של יונה בבית המשפט. פלד טען כי נוכחותו של יונה דרושה כדי לשפוך אור על העניניים השונים העומדים לדיון בתיק, "ובראשן שאלת יכולתן של החברות להמשיך להתקיים, ואגב כך לעמוד בהתחייבויות כלפי הקונים ורוכשי הדירות".