בנק ישראל: המשק נמצא בשלב המתקדם במחזור הצמיחה

מתחילת השנה נמשכה התרחבות הפעילות הריאלית במשק, והמשק נמצא בשלב המתקדם במחזור הצמיחה. בנק ישראל מפרסם סקירה אופטימית מאוד לגבי מצב המשק והכלכלה המקומית. לפיה - הגאות בשוק העבודה באה לידי ביטוי בהמשך הירידה בשיעור האבטלה, תוך עלייה בתעסוקה ובשכר, ובמדדים נוספים.

הדבר הושג בין השאר מביצוע התקציב שהיה עקבי עם גרעון נמוך מהתקרה השנתית, ותודות לכך שגיוס ההון נטו היה נמוך באופן ניכר מהמתוכנן, בשל הגדלת התקבולים מהפרטה.

מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת באחוז אחד, והוא הושפע במידה רבה מההתפתחויות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר. במחצית הראשונה של 2007 נמשכה התרחבות הפעילות הריאלית במשק, תוך התבססות הצמיחה.

אינדיקטורים שונים מצביעים על כך שהמשק נמצא בשלב המתקדם של מחזור הצמיחה: השימושים המקומיים - בעיקר הצריכה הפרטית וההשקעות - תפסו תפקיד חשוב יותר בהובלתה, ובעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נרשמה ירידה, לראשונה זה תקופה ארוכה, המשקפת עלייה בהשקעה מצד אחד וירידה בחיסכון, עקב העלייה בצריכה ולנוכח שער הריבית הנמוך, מצד שני.

עלייה חדה בהשקעה בנכסים קבועים

ההתרחבות החדה של הצריכה הפרטית נבעה בעיקר מהשיפור הניכר בשוק העבודה, שמתבטא ברוב המדדים ובראש וראשונה בירידת שיעור האבטלה ועליית השכר, וכמו כן מעליית העושר הפרטי עקב עליית שווי תיק הנכסים של הציבור.

העלייה החדה בהשקעה בנכסים קבועים מסמלת מעבר לשלב הרחבת יכולת הייצור של המשק. התייצבות קצב עליית הפריון, ירידה משמעותית בשיעור האבטלה, תוך עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ועליית השכר, שהקיפה את כל ענפי המשק, תוך התייצבות עלות העבודה ליחידת תוצר, מלמדות על ניצולת גבוהה של גורמי הייצור הקיימים ועל הצורך בהגדלת כמות גורמי הייצור העומדים לרשות המשק.

ההשקעה הנרחבת בהון הפיזי מעידה על הציפיות להמשך התרחבותה של הפעילות היצרנית. ביצוע התקציב של הממשלה במחצית הראשונה של 2007 היה עקבי עם גרעון נמוך משמעותית מהתקרה השנתית שקבעה הממשלה (2.9 אחוזי תוצר) וצפוי שגם הגרעון השנתי יהיה נמוך מתקרת היעד. הקף הנפקת האג"ח הממשלתיות היה נמוך באופן ניכר מהמתוכנן, בעוד שפרעון החוב התבצע אף מעבר למתוכנן. הקטנת צורכי גיוס ההון נובעת, בין השאר, מהגדלת התקבולים מהפרטה.

מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת באחוז אחד והוא הושפע במידה רבה מההתפתחויות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר. בעליית המדד פעלו המחירים המקומיים, שאינם מושפעים מהשינויים בשער החליפין אלא מצמצום פער התוצר, כשקצב עלייתם ב-12 החודשים האחרונים היה גבוה מ-2 אחוזים.

מהצד האחר פעל הייסוף של השקל בתחילת התקופה להורדת קצב האינפלציה דרך ירידת מדד מחירי הדיור וירידת מחירי המוצרים הסחירים, אך לקראת סוף התקופה קוזזה השפעה זו כתוצאה מהפיחות עקב התרחבות פער הריביות בין ישראל לארה"ב.

הבנק גורס כי מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל נועדה להחזיר את האינפלציה לתחום היעד מבלי לערער את היציבות הפיננסית. מדיניות זו הגדילה את ההסתברות שקצב האינפלציה יתכנס לתחום היעד עוד במהלך שנת 2007.