"האריות שמרו על הראש שלהם בגהנום בטדי"

יום לאחר שהחלום האירופי של בית"ר נגוז, הצד השני - זה של קופנהאגן, שעלתה שלב, מרוצה. גם העיתונות הדנית די מפרגנת.

עיתוני דנמרק מברכים את הלחימה של שחקני פ.צ קופנהאגן בעיר הקודש ומכנים את "טדי" כאצטדיון "גהנום". המסקנה הכוללת של העיתונים בדנמרק היא שבסופו של דבר מה שהכריע את המשחק הוא הניסיון הרב שיש לדנים על שחקני בית"ר הלא מנוסים במעמדים כאלה. ואגב, דווקא קאלה מקבל מחמאות מהדנים.

כזכור, בית"ר שהפסידה 1:0 בדנמרק, הובילה 0:1, נכנסה להארכה ושם ספגה שער בגלל טעות קשה של ההגנה וטברטקו קאלה.

העיתון הגדול ביותר בדנמרק, "הפוליטיקן", יצא בכותרות סולידיות ביום שאחרי העליה לשלב הבא בליגת האליפות וכתב: "פ.צ קופנהגאן עלו אחרי קרב קשה".

קופנהאגן היתה בבעיה גדולה נגד בית"ר הישראלית אבל אחרי גול של מרכוס אלבק בהארכה שמרה את חלום הצ'מפיונס-ליג בחיים. מאמן הדנים סולבאקן צוטט לאחר המשחק ואמר: "הניסיון שלנו הוא שהכריע את המשחק בסופו של דבר".

עיתון הצהריים, "ברלינסקה", החמיא לשחקנים הדנים וכתב: "אפילו אם אצטדיון טדי בירושלים, המגרש הביתי של בית"ר שנקרא "הגהנום" בישראל בגלל 20 אלף אוהדים פאנאטים, האריות של פ.צ קופנהאגן הצליחו לשמור על הראש שלהם אתמול".

"למרות ההתחלה הלא טובה של הדנים הם התעלו על הישראלים בגלל הניסיון במעמדים כאלה וזה מה שהכריע בסופו של דבר".

עוד נכתב כי קאלה הוא "שוער טוב ופשוט הסבלנות של הדנים היא שבסופו של דבר הכריעה".

פגיעה באוהדי קופנהאגן

מיכאל ינקלביץ', אוהד בית"ר, בן 53, הופתע אתמול לראות את ההתנהגות ה"ברברית" כמו שהוא מכנה אותה, של אוהדי בית"ר כלפי שישה אוהדי פ.צ קופנהאגן שבסה"כ חיכו לאוטובוס שייקח אותם הביתה בשלום.

ינקלביץ', ההמום יצר קשר עם מערכת ONE וסיפר על רגעי האימה שעבר אתמול קצת אחרי חצות: "אני לא מאמין שזה מה שעברתי, אני אדם לא צעיר ואני חוויתי את האירוע אתמול באופן קשה. אני חיכיתי לאוטובוס שייקח אותי לשכונת גילה וביחד איתי בתחנה חיכו גם 6 אוהדי דנמרק. 4 בחורות בלונדיניות יפיפיות ואיתם שני אוהדים צעירים "חננות" כאלה".

"מיד רואים שאלו הם אוהדי קופנהאגן, בגלל הבלונד שלהם", המשיך ינקלביץ', "הם גרים כאן בארץ, מתנדבים במרכז סיוע לאנשים נכים ועושים עבודת קודש, מה שאף אחד מהחוליגנים האלה שתקפו אותנו לא יעשה אף פעם. הם התקרבו אלינו והתחילו לקלל את קופנהאגן במילים שלא ראוי שאני אחזור עליהן. אני אמרתי לדנים שלא יענו ושלא יעשו שום דבר, אמרתי להם שהם צריכים להתנהג כאילו יש לידם נמר ושאם הם לא יעשו כלום, הנמר לא יעשה להם כלום".

"בזמן שאנחנו סופרים את הדקות עד שיגיע האוטובוס, הגיעה פתאום מהצד השני, קבוצה ענקית של עוד אוהדי בית"ר ופשוט הקיפה אותנה והחלה לאיים עלינו. ביקשתי מהם שיעזבו אותנו ואמרתי שלא עשינו להם כלום והם החלו לירוק עלינו ולהקיף אותנו בצורה מאיימת".

"סוף סוף הגיע האוטובוס. דחפתי את כולם פנימה ואמרתי להם ללכת לצד האחורי של האוטובוס. האוהדים של בית"ר פשוט לא הפסיקו. הם דפקו על חלונות האוטובוס במטרה לשבור אותם, תלשו את הוישרים של האוטובוס ולא נתנו לו להתחיל לנסוע. נהג האוטובוס, שהיה ערבי, מאוד נבהל, הוא פחד. האוהדים התחילו לקלל גם אותו וקראו קריאות של "מוות לערבים".

עוד סיפר האוהד: "זה היה מאוד מפחיד. זו בושה וחרפה שלא היו כוחות שיטור במקום והיינו פשוט במצוקה. לא היה לנו למי לפנות ועם מי לדבר. ברגע שהתחלנו לנסוע מהמקום, הגענו לצומת ששם עמדה שוטרת. ניסינו להגיד לה מה שקרה אבל זה לא עניין אותה, היא רק אמרה לנו להמשיך לנסוע ואשנחנו חוסמים את הצומת".

"צר לי שככה אנשים יראו אותנו בעולם. אני עליתי לארץ מדרום אפריקה בשנת 1973 ואני מתבייש שככה אנחנו נראים. הילדים התמימים האלה, באו לכאן להתנדב ולעזור ולעשות עבודת קודש למען הקהילה וככה מתנהגים אליהם? אנחנו אולי באירופה עם הכדורגל אבל אנחנו בימי הביניים עם ההתנהגות של האוהדים. הורידו את הגדרות בגלל אסונות שקרו בעבר אבל אנחנו מאוד רחוקים מאירופה וזה מאוד כואב".