תובע שהגיש תביעה בחוסר ניקיון כפיים חויב בהוצאות

פלוקס שקולניק תבע את עמידר החברה הישראלית לשיכון בישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע. בכתב התביעה טען שדירתו ניזוקה עקב נזילה בדירה שמעליו השייכת לנתבעת. עמידר לא הכחישה את העובדות והסכימה לשלם פיצוי אולם הצדדים היו חלוקים בשאלת גובה הנזק. התובע הגיש חוות דעת שמאי לפיה הנזק הסתכם בסכום של 4,810 שקל והלין שהנתבעת ביקשה שיתקן את הליקויים ולאחר מכן תשפה אותו.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וטענה שנטלה אחריות והסכימה לפצות את התובע שחתם על הסכם פשרה לסיום המחלוקת.

בדיון שהתקיים בחודש שעבר בפני השופט איל באומגרט, התברר שהתובע נמנע מלגלות לבית המשפט, בכתבי הטענות ובעדותו שחתם על הסכם פשרה עם הנתבעת לפיו ישולם לו סך של 1,957 שקל בגין הנזקים ובתמורה יבטל את התביעה. התובע הסביר שהתחרט שחתם על הסכם הפשרה לאחר שהנתבעת ביקשה שיציג קבלות בגין ביצוע התיקונים כתנאי לקבלת הכסף. בית המשפט עיין בהסכם הפשרה וקבע שדרישה כזו לא צוינה ואף נציגי הנתבעת העידו שמעולם לא ביקשו זאת.

בפסק הדין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לעמידר 500 שקל הוצאות. "עדות נציגי הנתבעת הייתה מהימנה ורצופה. ניכר היה שאין להם כל עניין לגרום נזק לתובע וכל כוונתם למנוע אובדן כספים מיותר לנתבעת שהינה חברה משכנת. נראה כי התובע נהג בחוסר תום לב הן בניהול המשא-ומתן לכרית הסכם הפשרה והן לאחר מכן. הוא בא בידיים לא נקיות לבית המשפט". השופט באומגרט הוסיף שהנתבעת רשאית לקזז את ההוצאות מהסכום אותו התחייבה לשלם לתובע על-פי ההסכם.