הטעם הרע של חולי הצליאק

אנשים הסובלים ממחלת הצליאק אינם יכולים לעכל גלוטן, מרכיב מפתח בחיטה, ותעשיית המזון מנסה לענות על צרכיהם בעזרת מגוון מוצרים שאינם מכילים את הגלוטן. הבעיה היא הטעם הבעייתי של מוצרים אלו.

את המצב אפשר לשנות בכל אופן, מאחר שמחלת הצליאק, שבעבר סברו כי היא נדירה יחסית - פוגעת ביותר ויותר בני אדם. על-פי הערכות, אחד מכל 133 אמריקנים סובל מהמצב. עבור החולים שסובלים, שיעור האבחון נמצא בעלייה, כך על-פי מדענים מטעם חברת "Cargill". כתגובה לכך, קיימת עלייה של יותר מ-100% במוצרים ללא גלוטן בשבע השנים האחרונות.

* "Cargill" היא חברה פרטית המעורבת ברכישה, עיבוד והפצה של חיטה, בין יתר המוצרים אותם היא משווקת.

ואכן, הדרישה למזונות ללא גלוטן היא שמובילה כרגע את המגמה בתעשיית מזון הבריאות, והופכת אותה לפלח הגדל במהירות הרבה ביותר. בשנת 2001, לדוגמא, שוק המוצרים ללא גלוטן הוערך ב-210 מיליון דולר. כיום הוא מוערך בקרוב ל-700 מיליון דולר, ומומחים מאמינים כי יגיע ל-1.7 מיליארד דולר עד שנת 2010.

אך מהי המשמעות של "אינו מכיל גלוטן"? לדברי מומחים, נכון לעכשיו המשמעות היא כל דבר ממוצר שנעשה כולו ללא חיטה, דרך מוצר שנעשה מכמות מופחתת של חיטה ועד למוצר שמעולם לא הכיל חיטה. המצב כפי הנראה ישתנה בקרוב מאחר שהקונגרס נתן תוקף לקביעת הגדרה סטנדרטית ל"אינו מכיל גלוטן" עד שנת 2008.

בעיית הטעם דורשת פתרון קצת יותר יצירתי מסתבר. חוקרים מדווחים כי קל למדי להחליף את החיטה בסוגים שונים של מזון כמו תבלינים, אך לאחרים - כמו מאכלים אפויים - אין תחליף טוב מספיק לדבר האמיתי.