בחברון תובעים לגאול רכוש שנשדד בפרעות

ועד היישוב היהודי בחברון תובע (ה' 2.8.07) מן הממשלה לגאול את הרכוש היהודי בחברון, שנשדד מבעליו היהודיים על-ידי פורעים ערביים בפרעות תרפ"ט. התביעה כלולה בגילוי-דעת של יוצאי קהילת חברון וניצולי הפרעות שאירעו לפני 78 שנים, ושעליו חתומים למעלה מאלף בני משפחות ילידי חברון. בפרעות אלה נטבחו 57 יהודים ובד בבד נשדדו ונהרסו בתיהם ורכושם.

בגילוי הדעת, הנושא את הכותרת, "הרצחת וגם ירשת", תובעים חותמיו מן הממשלה "שלא להחרים בשנית את הרכוש היהודי בחברון". בד בבד הם תובעים "שלא לגרש שנית משפחות יהודיות מהרובע העתיק בחברון, שקודש בדם החללים והיהודים, שמסרו עבורו את נפשם".

כמו כן הם קובלים החתומים עליו על שלמרות שחלפו כבר 40 שנה מאז החזרה לחברון - עדיין לא מצאה הממשלה לנחוץ להחזיר את הרכוש לידי בעליו היהודים.

בתוך כך מחברי גילוי הדעת מציינים, כי בעלי הקרקע, "כוללות היהודים מגן אבות", פנו למחדשי היישוב היהודי בחברון ליישב את המקום הצמוד לשכונת אברהם אבינו, לאחר שעמד שומם ומוזנח במשך שנים. עוד הם קובלים על כך שמשפחות יהודיות, שנענו לקריאה ושהתפתו להיכנס למקום ולשקם אותו בעמל ובמסירות - נאלצו, לפני שנה וחצי, להסכים לנטוש אותו, וזאת בעקבות הסכם עם מפקד האיזור.

לדברי חותמי גילוי הדעת הובטח להן, בתוך כך, להחזיר, בשלב מאוחר יותר, יהודים למקום, אך ההבטחה הופרה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ביטל את ההסכם - לטענתם, "משום שהוא מעדיף את זכויות הרוצחים הערבים על-פני זכויות הקורבנות היהודים". הם קובלים על שהיועץ המשפטי לממשלה "כופה כעת על המדינה וכוחות הביטחון לגרש יהודים ולמנוע מהם את רכושם, שאינו אלא רכוש נרצחי הטבח".