גידול בהקף הייבוא של רכב לארץ

סקירה של המצב בענף הרכב מכילה לראשונה שני חלקים: הראשון מתאר את נתוני המכירות במהלך המחצית הראשונה של שנת 2007 בכל הנוגע להתפלגות הרכישות לפי קבוצות מחיר ולפי אבזור בטיחות; השני, מפרסם, כאמור, לראשונה נתונים סטטיסטיים שונים המתארים את הענף הרכב לפי התפלגות המכירות בין הסקטור הפרטי לסקטור העסקי, ובכלל זה חלוקה למכירות בהתאם לאביזרי הבטיחות שנרכשו על-ידי הסקטור העסקי ומשקי הבית.

חלק א': ייבוא כלי רכב חדשים - מחצית ראשונה 2007

(1) במחצית השנה הראשונה של 2007 נרשם גידול של למעלה מ-25% בהקף היבוא של רכב לארץ; כ-28% ברכב נוסעים וכ-9% ברכב מסחרי. על-פי ההערכה, מעבר להתחזקות של נתוני המגמה מיולי אשתקד באשר לקצב הייבוא של רכב לארץ עקב הפעילות הכלכלית הגבוהה, קיימת השפעה לא מבוטלת להורדת מיסי הקנייה, תהליך שהוחל ביישומו בדצמבר 2005, ובינואר 2007 יושם השלב השני במהלך עת הופחת שיעור המס מ-89% ל-84%.

(2) ניתן לראות את הגידול במספר כלי הרכב המצוידים בכריות אוויר נוספות ובעיקר במערכת בקרת יציבות, וזאת כתוצאה ישירה של הטבת המס שניתנה על-ידי רשות המיסים ליבואני הרכב. כך למשל, נרשמה עלייה דרמטית במספר כלי הרכב שצוידו במערכת בקרת יציבות: במחצית הראשונה של שנת 2007 צוידו כ-21% מרכב הנוסעים במערכת בקרת יציבות, בהשוואה ל-13% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד (ברכב מסחרי נרשמה חדירה של 27% בהשוואה ל-20% אשתקד). גידול משמעותי חל גם במשקל כלי הרכב שצוידו בשש כריות אוויר ויותר.

(3) במחצית השנה נרשם זינוק במספר כלי הרכב שנמכרו בקבוצות 6-7; מכיוון שבינואר 2007 שונתה שיטת הרישום של כלי הרכב בהתאם למקובל בתקינה האירופאית, יש לצרף את נתוני המכירה של רכב נוסעים ומסחרי גם יחד. הגידול שנרשם במשולב עומד על כ-68%(!) נתון שמיוחס כמעט בלעדית לזינוק המטאורי שנרשם בביקוש לרכבי פנאי-שטח הממוקמים באופן מובהק למדי בקבוצות אלה. מובן שהדבר מתבטא בגידול במשקלן של קבוצות אלה מ-7.4% ל-9.9%(!).

חלק ב: מצבת כלי רכב בישראל - לפי בעלות, קבוצת מחיר ושנת דגם

לראשונה, מפורסמים נתונים שונים לגבי התפלגות המכירות בענף הרכב תוך דגש על התפלגות כלי הרכב בין משקי בית לבין הסקטור העסקי, ובכלל זה חברות הליסינג. הנתונים מפולגים לפי קבוצות מחיר, רמת האבזור הבטיחותי, סוג הבעלות על הרכב, ועוד.

מתוך קרוב ל-2 מיליון כלי רכב (רכב נוסעים ורכב מסחרי), כ-1.65 מיליון כלי רכב (83%) היו בבעלות פרטית - מבלי להתייחס לגיל הרכב.

כלי רכב בבעלות של תאגיד (חברה, מלכ"ר או מוסדות ממשלה) חולקו לשלוש קטגוריות:

*(1) רכב צמוד שניתן לעובדי התאגיד לשימושם הפרטי כמו גם לביצוע משימות העבודה;

*(2) רכב השכרה הנמצא בבעלות חברות להשכרת רכב ומושכר לתקופות קצרות בעיקר לתיירים;

*(3) רכב מאגר שהוא מהווה ציוד תפעולי של תאגידים, אינו מוצמד לעובדים ולא מתאפשר בו שימוש פרטי.

כ-260 אלף כלי רכב (12% מסך כלי הרכב) הם כלי רכב צמודים (כעשירית מכלל השכירים נהנים מרכב צמוד). קרוב לשני שליש מהם מוחכרים למשתמשים על-ידי חברות ליסינג בשיטה של חכירה תפעולית. היתר נמצאים בבעלות עצמית של תאגידים (ציי רכב) או רשומים על שמם של בעלי עניין בחברות אף שבפועל משמשים כרכב צמוד.

כלי רכב מקבוצה 2 מהווים כ-70% מסך כלי הרכב הצמודים (לעומת משקל של כ-50% בכלי הרכב בבעלות פרטית). שיעור המכוניות מקבוצה 2 גבוה עוד יותר כאשר מדובר בכלי רכב צמודים שהוחכרו מחברות ליסינג תפעולי - כ-80% מסך מלאי כלי הרכב הצמודים שהוחכרו מחברות הליסינג.

כלי רכב צמודים נמכרים, בממוצע, בתום 3-4 שנים ממועד רכישתם, ואילו מכוניות בבעלות פרטית מוחזקות, על-פי רוב, למשך תקופות ארוכות הרבה יותר - 7-8 שנים בממוצע. תופעה זו הביאה לכך שהלכה ולמעשה החלק הארי של הרכב המשומש שגילו עד מספר שנים, מקורו בחברת ליסינג או ציי רכב. בדגמי 2005-2007 שיעור המכוניות שנמכרו לידיים פרטיות ובעבר היו בבעלות תאגיד, מגיע ל-76%. בהתחשב בעובדה כי בדגמי 2006-2007 כמות כלי הרכב שנמכרו מתאגידים לידיים פרטיות עדיין נמוכה (אלו יימכרו, יש להניח, בהקפים גדולים בשנים 2008-2009), ניתן להעריך שבשנים הקרובות שיעור המכוניות בנות בין שנתיים עד ארבע שנים שהיו בעבר בבעלות תאגיד, יעלה עוד יותר ויעבור את 80%.