המדינה: ביטול חנינת בלומנטל - בלתי חוקי

המדינה דורשת מבג"צ לדחות עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד קיצור עונשה של ח"כ לשעבר נעמי בלומנטל. בתשובה (ג',31.07.07) נטען כי יש לדחות את העתירה על-רקע אי מיצוי הליכים וכן בשל העובדה כי ביטול קיצור העונש משמעו פגיעה בסמכות החנינה שניתנה לנשיא המדינה והמעוגנת בחוק יסוד הנשיא.

בלומנטל הורשעה בפברואר 2006 על-ידי בית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מתן שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. ביהמ"ש אף קבע כי יש קלון בעבירות. נגזרו עליה 18 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים למאסר בפועל. בלומנטל ערערה על הרשעתה אך ערעורה נדחה. באפריל 2007 נפטר בעלה של בלומנטל ממחלה קשה. בלומנטל הגישה בקשה לחנינה ונשיא המדינה שמעון פרס הורה להקל על עונשה ולהציבו על שישה חודשים אשר אותם תרצה בעבודות שירות.

התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד ההחלטה לחון את בלומנטל בין היתר בטענה כי ניתנה לה חנינה למרות התנהלותה החמורה במהלך החקירה והמשפט ועל-רקע השתייכותה ל"מלייה" - הצמרת הכלכלית פוליטית במדינה.

המדינה דורשת לדחות את העתירה על-רקע אי מיצוי הליכים וגם על-רקע הטענה כי למעשה בית המשפט אינו ערכאת "ערעור" על החלטות נשיא המדינה.

עוד עולה מהתשובה כי את חתימתו להמלצה לחון את בלומנטל צירף שר המשפטים פרידמן בניגוד לעמדתה של הפרקליטות. מנהלת מחלקת החנינות בפרקליטות הביעה את דעתה בפני השר כי אין מקום להקל בעונשה של בלומנטל וזאת בין היתר "לאור התנהלותה בחקירה ובמשפט, כיוון שלא הודתה במעשיה, לא נטלה אחיות על מעשיה ולא הביעה חרטה".

המדינה מציינת כי ב-3.07.07 שלחה בלומנטל מכתב בכתב ידה אל הנשיאה בפועל יו"ר הכנסת דליה איציק, ואל שר המשפטים דניאל פרידמן ובו התנצלות והבעת חרטה על המעשים. בעקבות המכתב החליט שר המשפטים פרידמן להמליץ על מתן החנינה, בניגוד כאמור לעמדת הפרקליטות, אשר הובאה גם היא לידיעת הנשיא.

בתשובה נמסר עוד כי הנשיא נתן משקל לעמדת שר המשפטים כי יש להקל בעונשה של בלומנטל "בשל הנסיבות שלא עמדו בפני בית המשפט: פטירת בעלה של בלומנטל והחמרה במצבה וכן בשל הבעת החרטה וההתנצלות במכתבה". הנשיא פרס נתן משקל גם לעמדת יו"ר הכנסת ומ"מ נשיא המדינה, דליה איציק וכן לעמדת הנשיא לשעבר נבון ועמדת חברי כנסת ו"אישי ציבור רבים שתמכו בהענקת חנינה". הנשיא שקל גם ב"כובד ראש התנגדויותיהם של פונים שונים להענקת החנינה".

בדרישה לדחות את העתירה טוענת המדינה כי התנועה לאיכות השלטון לא מיצתה הליכים, קרי לא פנתה לשר המשפטים וליועץ המשפטי לפני הגשת העתירה, ולא המתינה זמן סביר לקבלת תשובות. משום כך הוגשה העתירה ללא שהתנועה יודעת את "מכלול העובדות הצריכות לעניין". מדובר לטענת המדינה ב"מחדל" של התנועה לאיכות השלטון, שבשלו יש לדחות את העתירה.

יתירה מכך, הדרישה להורות ליועץ המשפטי מזוז להנחות את רשויות האכיפה להוציא לפועל את עונש המאסר שנגזר על בלומנטל
עומדת בניגוד לחוק יסוד הנשיא שכן פירושה כי היועץ מזוז יתעלם מההקלה בעונש אותה העניק הנשיא פרס על-פי סמכותו.

"סמכותו של נשיא המדינה ליתן חנינות והקלות בעונשים היא סמכות ייחודית המעוגנת בחקיקת יסוד. כל עוד לא פסק בית משפט מוסמך אחרת פשיטא שהחלטת הנשיא להקל בעונש עומדת בתוקפה והיא מחייבת אל כל רשויות האכיפה ובראשן היועץ המשפטי לממשלה".

יש לדחות דרישה זו על הסף שכן "בית המשפט לא יורה ליועץ המשפטי לממשלה להוציא הנחיות לרשויות האכיפה שהן בלתי חוקיות בעליל", נכתב בתשובת המדינה.

כאמור המדינה קובעת כי דין העתירה להדחות וגם אין להוציא צו ביניים.