הציידים והחיילים עזבו, אוכלוסיית הצבאים גדלה

עלייה במספר צבאי הנגב באזור אילת: בספירה שנערכה בסוף השבוע האחרון בערבת עברונה שבאזור אילת נספרו 133 צבאים – עלייה של 30%(!) ביחס לשנה שעברה. מתוכם: 26 זכרים, 61 נקבות, 40 צעירים ו-6 פרטים שלא זוהה מינם.

צוות מחוז אילת של רשות הטבע והגנים בסיוע של מתנדבים מאילת ערכו ספירת צבאי נגב מיוחדת. הספירה, שבדקה בעיקר את מצב העופרים, נערכת בתקופה זו של השנה מאחר שההמלטה של הצבאים מתחילה בחודש פברואר לערך, עובדה המאפשרת להבחין בעופרים צעירים בקלות יחסית.

צבי הנגב חי באזורי המדבר, בשטחים מישוריים ובאפיקי נחלים, שבהם צומחים שיטים והצומח עשיר יחסית לאזור המדבר. צבי זה ניזון בעיקר מעלים, מפרחים ומפירות עצי שיטה, כמו גם שיחים שונים. המים להם הוא זקוק מופקים בעיקר מן המזון.

משקלו של צבי הנגב נע בין 18-11 ק"ג, כאשר הצבאים הזכרים גדולים במקצת מהנקבות. גם לזכר וגם לנקבה יש קרניים, אך קרני הנקבה דקות יותר מקרני הזכר. גידול הקרניים נמשך אצל הצבאים עד גיל 3-2 שנים. לנקבה 2 פטמות בלבד הנמצאות בחלק האחורי של הבטן, בין הרגליים האחוריות, ולפי כל הסימנים הללו מתבצעת הספירה והמיון למינים.

בישראל חיים שני מינים של צבאים: צבי הנגב וצבי ישראלי, כאשר צבי הנגב קטן מן הצבי ישראלי וצבעו בהיר יותר. בעבר נפגעו הצבאים בשל ציד פרוע ובשל אימונים של יחידות צה"ל, שנערכו בשטחים בהם חיו, ודחקו אותם אל מחוצה להם. הסופרים גילו כי שרידות העופרים גדלה פי שלושה.

ערבת עברונה, בה נערכה הספירה הנוכחית, משתרעת על פני כ-40 קמ"ר. יש בה "סוואנה" של עצי שיטה, עדרי צבאים, בריכות מלח וציפורים, ושרידים של חווה חקלאית עתיקה עם מערכת תת-קרקעית משוכללת להובלת מים (ה"פוגרות"). זו אחת המערכות הבודדות מסוג זו בארץ שהשתמרו בשלמותן.