ADHD - כיצד לזהות את הבעיה?

בשנים האחרונות עלתה המודעות להפרעת ADHD ולמרות זאת תסמינים רבים של המצב עלולים להטעות ולגרום לאבחון שגוי.

התסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) כוללים:

* חוסר קשב, כלומר משך ריכוז קצר והסחת דעת קלה.

* אימפולסיביות, שעלולה לגרום לאדם לעשות דברים מסוכנים ולא נבונים ללא מחשבה תחילה לגבי התוצאות.

* היפראקטיביות, שהיא למעשה פעילות מוגזמת ולא הולמת.

תסמינים אלו משפיעים על אנשים הסובלים מ-ADHD בכל קבוצות הגילאים, אך ההתנהגות האופיינית למצב משתנה בהתאם לגיל.

* בקרב ילדים בגיל הגן, התסמינים עלולים להיות קשים לאבחון, משום שהתנהגות נורמלית של ילדים צעירים מתאפיינת מפעם לפעם בכל התסמינים העיקריים. ADHD שונה מהתנהגות נורמלית בחומרה ובמשך התסמינים.

* ילדים בין הגילאים 6 ל-12 בדרך כלל מראים סימנים ברורים יותר ל-ADHD מאשר קבוצות גיל אחרות. הציפיות מבית הספר עשויות לגרום לתסמינים לבלוט יותר. אצל חלק מהילדים, בית הספר הוא המקום הראשון בו יכולות הביצוע האקדמיות והחברתיות נבחנות לראשונה. למרות זאת, לעיתים קשה לאבחן ADHD כאשר חוסר ריכוז הוא התסמין הראשון והילד מתנהג כשורה מלבד זאת. נוכחות ADHD עשויה להיות מאופיינת ב:

- ציונים גרועים במבחנים ובתעודה, כולל במבחנים הישגיים.

- כישורי ארגון ולמידה לקויים.

- בעיות חברתיות ותחושת דחייה מתלמידים אחרים.

- בעיות של ביטחון עצמי.

* בני נוער בין הגילאים 13 ל-18 יכולים לשלוט טוב יותר בהתנהגות בעייתית הקשורה להיפראקטיביות. בעיות אחרות המתחילות בשנים המוקדמות עלולות לתרום או להחריף כאשר ADHD אינו מטופל. בני נוער עם בעיות ריכוז שקודם לכן הצליחו להתמודד איתן עלולים להתחיל לפגר בשיעורי הבית. הדבר נכון במיוחד כאשר שינויים משמעותיים מופיעים, כמו בית ספר חדש, לדוגמא.

* תסמיני ADHD באנשים בוגרים עשויים שלא לבלוט. אנשים רבים הסובלים מ-ADHD לא אובחנו וטופלו. אנשים אלו עלולים לפתח בעיות כמו דיכאון וקושי לשמור על משרה.

ישנם מספר מצבים אחרים עם תסמינים דומים ל-ADHD. לדוגמא, לעיתים קיים בלבול בין הפרעה דו קוטבית ל-ADHD. לפעמים קשה לקבוע האם התסמינים נגרמו מ-ADHD, מצב אחר, או שניהם.