טיפים חקלאיים לשמיטה

במשרד החקלאות מציגים מהן האפשרויות העומדות בפני חקלאי שומר שביעית (שמיטה) בשנת השמיטה הקרובה:

*השבתת המשק החקלאי – לא לקטוף את הפירות, לא להשביח, לא לעבד. כלומר, השבתה מלאה של המשק. חקלאי יהודי שמשבית את הקרקע יקבל תמיכה בשנה זו מהמדינה. בשמיטה הקודמת היה מדובר בכ-400 חקלאים.

*אוצר בית דין – בשנת השמיטה חייבים להפקיר את האדמה ואת פירותיה. בתי דין באים בשם הציבור ולוקחים את השטח תחת חסותם והחקלאי מפקיר את הקרקע והפירות ומעבירם לבתי הדין. בית הדין "מעסיק" את החקלאי לעבד את השטח ולקטוף את הפירות, ובתמורה הוא מקבל את הוצאות הייצור בלבד.

השיווק נעשה במחיר עלות על-ידי אוצר בית דין ולא ישירות על-ידי החקלאי. חקלאים העובדים על-פי אוצר בית דין יקבלו רשת ביטחון שיוכלו לעבוד לא על-בסיס הוצאות ייצור בלבד. אוצר בית דין מתאים בעיקר למשקי מטעים (אם כי ניתן גם למשקי ירקות), ונדרש קשר הדוק בין החקלאים לבין הצרכנים שיהיו מוכנים להשתמש בתוצרת זו. בשמיטה הקודמת היו שלושה אוצרות בתי דין גדולים.

*התר מכירה – היות שיש צורך לשמר את החקלאות והחקלאים ואין אפשרות להשבית את כלל המשק החקלאי, נמכרים חלק מהשטחים לגויים. מדובר במכירה הנעשית בדומה למכירת חמץ. בכוונת הרבנות הראשית בשמיטה זו לנסות להגיע לכל חקלאי או לכל אגודה באמצעות ארגוני המגדלים ובאמצעות הרבנות האזורית.

התר המכירה הונהג לראשונה עם חידוש היישוב היהודי בארץ-ישראל, בשנת תרמ"ב, ומאז הוא נוהג בכל שנת שמיטה. הרבנות הראשית היא המוסד הממונה על הנושא, וההליך נעשה באמצעות שטר מכירה על-ידי הרבנות. חקלאים בעלי התר מכירה יעבדו כרגיל, כיוון שכאשר השטח נמצא "בבעלות" של גוי, מותר לעבד את הקרקע. בסוף השנה מוחזרת הקרקע ליהודי.

*מצע מנותק שמתאים לשנת שמיטה – גידול שלא ישירות על הקרקע, אלא באמצעות מצע מנותק. מצע מנותק מתאים לשומרי שמיטה, כיוון שאין מדובר בעיבוד הקרקע והוא מתאים לגידול ירקות. לפי אומדן ראשון נראה שניתן לשדרג בתי צמיחה קיימים ולבנות בתי צמיחה חדשים בהקף של כ-2,000 דונם.

ההיערכות לאספקת פירות בשמיטה

במסגרת היערכות משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת השמיטה תשס"ח, אשר תחל בראש השנה הקרוב, הכין משרד החקלאות תוכנית עידוד ותמיכה לחקלאים אשר יגדלו תוצרת חקלאית טרייה לצרכני השמיטה.

על-פי ההלכה, בשנת שמיטה ניתן לצרוך תוצרת חקלאית טרייה שגודלה לפני שנת השמיטה, או שגודלה על-ידי חקלאי לא יהודי במהלכה. כמו כן, חלק מצרכני השמיטה צורכים תוצרת חקלאית טרייה מחקלאים יהודים, שגודלה בטכניקות המקובלות על ההלכה (על-פי הזרמים השונים), ביניהם גידול על "מצע מנותק", "התר מכירה" ו"אוצר בית דין".

לאור דרישות צרכני השמיטה בזרמים השונים, גיבש משרד החקלאות תוכנית עידוד במסגרתה יעניק מימון להסבה של חממות קיימות לגידול על גבי "מצע מנותק" והגדלת חממות בשיטת גידול של "מצע מנותק" במגזר היהודי. כמו כן, תוכנית התמיכה כוללת גם מענקים להקמה של חממות חדשות במגזר הלא-יהודי. הקף התמיכה הממשלתית לחממות הינו 16 מיליון שקלים, והיא תכלול מימון של 30% מסך השקעת החקלאי.

תוכנית התמיכה הינה חלק מתוכנית שלמה של המשרד לקראת שנת השמיטה, אשר מטרתה לספק ירקות ופירות לצריכת המגזר הדתי והמסורתי בשנת שמיטה, ובמקביל לעודד חקלאים להקים, "לשדרג" ולהרחיב את חממותיהם באמצעות מענקי הממשלה.

במרס האחרון, שר החקלאות, שלום שמחון, ביחד עם השר המופקד על המועצות הדתיות, יצחק כהן, יזמו הצעת חוק בנושא שאושרה בממשלה לסיוע בתמיכה בחקלאים שומרי שמיטה, ולסיוע במציאת פתרונות אופרטיביים לחקלאים. הקף התקציב שאושר בממשלה לכלל התוכנית הוא 103 מיליון שקלים.