נדחתה תביעה שנסבה על צינור משותף

לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות לדון בתביעה הנוגעת לרכוש המשותף בבניין, והסמכות נתונה למפקח על רישום המקרקעין.

ולדימיר רודין מחיפה תבע את בנק לאומי ועורך דין המייצג את הבנק, בהליכי הוצל"פ, בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 4,000 שקל. לדבריו, מזה שנתיים דירתו "סובלת" מרטיבות עקב חדירת מים מצינור פרטי שהתפוצץ בדירה בקומה ב'. מאחר שבנק לאומי שימש כונס נכסים לדירה, במסגרת הליכי הוצל"פ, ביקש רודין מבית המשפט לחייבו בעלות תיקון הנזקים.

בכתב ההגנה נטען שהנזילה נגרמה בשל סתימה בצינור ניקוז משותף לכל הדיירים בבניין, וללא קשר לצינור בדירה שבעטיה מונה הבנק כונס נכסים. הנתבעים צרפו חוות דעת מומחה של מהנדס ושמאי שבדק את הצינור. "מדובר בחבות של כל הדיירים בבניין והתובע לא הוכיח את נזקיו הנטענים". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.

בפסק דין שניתן בתחילת החודש מחק השופט גד אנגל את התביעה ללא צו להוצאות. "התובע לא עמד בחובת ההוכחה הראשונית ולא טרח ו/או השכיל לצרף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה ו/או תמונות ו/או אסמכתאות אחרות אשר יהא בכוחם להעיד על מקור נזילת המים וסיבתה ו/או על הנזקים אשר נגרמו, לטענתו, לדירתו. כמו כן לא טרח לצרף כל אסמכתא ולו אף הצעת מחיר המתייחסת לתיקון המתבקש. כל אשר עשה התובע - טען בעלמא וללא כל ביסוס כלשהו כי ערך התיקון מסתכם ב-4,000 שקל. יתירה מכך התובע לא הוכיח כי מקור הנזילה הינו תחת פיקוחם ו/או שליטתם של הנתבעים".

השופט קיבל את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים שהעיד בדיון שמדובר בצינור משותף שנסתם, ופסק שהנתבעים הוכיחו שלא חלה עליהם רשלנות. "בהתאם לחוק המקרקעין על התובע להפנות את תביעתו כפי כלל הדיירים בבניין ו/או כלפי נציגות הבית המשותף. צודק בנק לאומי בטענתו שאין בעובדה שהינו בבחינת 'כיס עמוק', בעל משאבים כספיים - בעליה של דירה בבית משותף, כדי שבית המשפט יחייבו אישית בפיצוי ניזוק בגין נזקים הנובעים מהרכוש המשותף".