אושר מינויו של תנ"צ ניסו שחם לסגן מפקד מחוז ירושלים. שופטי בג"צ, פרוקצ'ה, ג'ובראן ואלון דחו (ב', 23.07.07) שורה של עתירות נגד המינוי וקבעו כי הוא "עומד במתחם הסבירות".
העותרים, בהם הפורום המשפטי באמצעות בא כוחו, עו"ד יצחק בם, עוה"ד דרור שוסהיים וגילי אשכנזי, וכן באי-כוחם של המטה להצלת העם והארץ וזלמן נוטיק, עוה"ד שגיא אוירבך ויאיר רבינוביץ, דרשו למנוע את המינוי על-רקע התבטאויות קשות כולל ניבולי פה שהשמיע שחם נגד מתנגדי ההינתקות באירוע כפר מימון.
העותרים טענו כי הדברים הקשים שביטא שחם משקפים "גישה מפלה ועויינת לציבור הדתי ושנאה למגזרים מסוימים באוכלוסיה". עוד טענו, כי הדברים שהושמעו אינם הולמים איש משטרה, לא כל שכן מפקד במשטרה המופקד על משימות מבצעיות". עוד נטען כי דברי שחם משקפים "יחס של משטמה לציבור הדתי חרדי אותו הוא רואה כמגלם כוחות של רשע, אשר יש לפעול לגביו באמצעים אלימים החורגים מגבולות הדין והמוסר... בהתבטאויותיו יש יסוד גזעני המעמידות ספק את יכולתו לטפל באופן ענייני במגזרי מיעוט בכלל ובמגזר החרדי בפרט".
השופטים דחו כאמור את טענות העותרים וכתבו, כי "התבטאותו של שחם באירוע כפר מימון היא קשה ופוגענית עד מאוד. יש בה מגסות
הרוח ומגסות הלשון. יש בה עידוד לפקודיו להשתמש בכוח פיזי ובסמכות מעצרים. יש בה ביטויים מזלזלים ומשפילים כלפי מגזר אוכלוסיה מסויים. עולה ממנה רוח של שלהוב יצרים שתכליתם לעודד פעולה נמרצת, תקיפה ותוקפנית של המשטרה כלפי ציבור המפגינים בכפר מימון. יש בהתבטאות זו משום אנטי תיזה מובהקת
למדיניות המשטרה בדרך כלל ולמדיניותה בהליך ההינתקות בפרט -שעיקרה איפוק עד קצה גבול האפשר בתהליך הגשמת אכיפת החוק והתנהלות תוך רגישות אנושית מיוחדת כלפי מתנגדי ההינתקות הן כציבור והן כפרטים".
כמו כן כתבו כי בהתבטאותו הקשה בכפר מימון חרג שחם מדרכה של המשטרה ו"פגע באמון הציבור בהגינות פעולתה, הפגיעה באמון כאמור אינה מוגבלת לציבור הדתי חרדי עליו כוונו הדברים, היא מתרחבת לעבר הציבור כולו ולכל מגזרי האוכלוסיה, דתיים, חילוניים, אנשי ימין ושמאל, קבוצות הרוב באולוסיה וקבוצות של מיעוט".
עם זאת, לצורך קידומו בתפקיד או בדרגה יש לבחון האם "יש באמירה הפסולה כדי להצביע על יסוד של אי התאמה מובנית לתפקיד, או אי התאמה מובנית כזו", כתבו השופטים. אמירה כזו, צריכה להבחן על-רקע נסיבות השמעתה, בהתייחס לאישיותו המוכרת של האיש לאורך שנים ולהתנהלותו על פני ציר זמן ארוך. "לא כל אמירה כושלת של בעל תפקיד ציבורי דומה לרעותה... יש מעידה גם אם קשה וחמורה העשויה להצביע על חולשת אנוש רגעית, פרי נסיבות נקודתיות מיוחדות, אשר על-רקע אופיו ותפקודו הקודם של אומרה אינה מצביעה על קו מובנה באישיותו או על תפיסת עולם מושרשת הנטועה בו... נראה כי כזה הוא המקרה שלפנינו".
השופטים קבעו כי התבטאויותיו של שחם "קשות וחמורות ככל שהן" אינן מבטאות דופי מוסרי ומובנה ואינן משקפות אי הבנה בסיסית של ערכי היסוד שעליהן בנויה דרך פעולתה של המשטרה".
"ניסו שחם התנצל התנצלות כנה ביום האירוע והביע חרטה עמוקה.
הוא כאב באופן אמיתי ועמוק את התבטאותו המורה, הודה באופן מיידי בעבירות המשמעת שיוחסו לו ונתן את הדין... בהערכת משקלה של ההתבטאות חשוב גם לציין כי מדובר באמירה שנותרה
בגדר ביטוי לשוני ולא לוותה לאחר מכן במעשים בשטח... חרף קשיותה וחומרתה של האמירה מדובר בכשלון שאינו יורד לשורש כשירותו של שחם לתפקיד פיקוד במשטרה ואינו צריך לחסום את התקדמותו במעלות הפיקוד, כיד כשרונו המיוחד כאיש משטרה וכיד סגולותיו הטובות כאדם".
בהחלטה מתח השופט אלון ביקורת על מי שכינה "שלמי אמונים" בקרב העותרים. שחם לדבריו, "כשל בלשונו וחטא בהתבטאות פוגעת ולא ראויה. הוא התנצל קבל עם ועדה מיד לאחר שמעד, נתן את הדין על מעידת לשונו בהליך משמעתי והוא שב ומתוודה וסופק אל חטא מעידתו מאז ועד עתה".
לעומת זאת, "העותרים - ובהם שלומי אמונים - מבקשים להוציאו ולנדותו בשל אותה פליטת פה יחידה בשעת כעס משורות פיקוד והנהגת המשטרה. לטעמי, עמדתם זו מנוגדת לעיקרי מוסר, תשובה וכל מידה נכונה אחרת מהמידות המנויות במורשת ישראל ומקורותיו, בהם אמורים אנו למוד אדם כמעשיו כזכויותיו וכיכולותיו במכלול שלם וכולל".
הפורום המשפטי בתגובה על ההחלטה אומר, כי אחרי שבג"צ החליט שניסו שחם חזר בתשובה, "אנחנו נבחן את התנהגות המשטרה בירושלים, בתקופתו, ומקוים כי ההגנה על זכויות האזרחים בתקופתו תהיה גבוהה יותר מזו שעלתה מדברי הבלע שלו בכפר מימון".
מנכ"ל הפורום, נחי אייל, הוסיף כי הם שמחים לגלות את "שער הרחמים" בלבה של השופטת פרוקצ'יה, "שבאותה התקופה שבה נאמרו דברי שחם הורתה להשאיר במעצר במשך 40 יום נערה בת 14 שנעצרה בתקופת ההינתקות בעוון השתתפות בהתקהלות אסורה. טוב שיש גם רחמים בבית המשפט העליון, חבל רק שלעיתים הם חד-צדדיים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה