ערבויות לישראל יחייבו חקיקה בארה"ב

ביום 27.09.02 פרסמנו כאן לראשונה, כי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עומדים לבקש ערבויות מהממשל האמריקני. כך מבקשת הממשלה להגן על המשק הישראלי מפני הפחתת הדירוג, ולהקל על ישראל בגיוס הלוואות.

בימים אלה עולה, כי נושא זה קורם עור וגידים, ותוך זמן קצר יחסית עשויה ישראל לזכות בתמורה ממשית על צייתנות ממשלת שרון לדרישות ממשל הנשיא ג'ורג' בוש. במשרד ראש הממשלה מתייחסים לנושא זה כאל מנוף שיכול להזניק את המשק הישראלי.

עו"ד דב ויסגלס, המרכז במשרד ראש הממשלה נושא זה מול האמריקנים, מעריך כי הסיוע יכול שיוזרם תוך שבועות או חודשים. זמן קצר יחסית. ראש הממשלה אריאל שרון מינה את ויסגלס לטפל בסוגיה זו.

בשיחה עימי ציין ויסגלס, כי קיים שוני מהותי בין הסיוע של אז - בתקופת מלחמת המפרץ (1991), לבין הסיוע הנוכחי המתבקש. אז רשאי היה הממשל להורות על מתן ערבויות, בלא חקיקה; ואילו כיום, מתן ערבות הממשל האמריקני טעונה רישומה בספרי התקציב, מה שמחייב חקיקה. משמעות הדבר: סירבול, הכורח לגייס לובי וכו'.

על-אף זאת, במשרד ראש הממשלה מצפים, כי נוכח לוח הזמנים הקצר יחסית שמתכנן הנשיא בוש להפלת משטרו של סדאם חוסיין בעירק, צפוי שבקשת ממשלת ישראל תטופל תוך זמן קצר יחסית. עניין של שבועות או חודשים, ציין ויסגלס כאמור.

ויסגלס מציין, כי בשלב זה אין איש יודע באיזו מתכונת יוגש הסיוע: מלוות, ערבויות, היתר לעשות שימוש רחב יותר בסיוע האמריקני לרכישות בישראל, וכו'. מה שברור הוא: עירוי חיצוני עשוי לשנות את פני המשק.