הותרו לשידור קטעי חקירת מותה של תינוקת

ביהמ"ש המחוזי נענה (ד', 18.7.07) לבקשת ערוץ 2 להתיר אתשידור קטע מתיעוד חזותי שנערך לאם שהורשעה בגרימת מותה ברשלנות של בתה התינוקת בת שלושה חודשים.

חברת החדשות (ערוץ 2) ביקשה באמצעות עוה"ד ישגב נקדימון ומורן זכאי, להקרין את הקטעים במסגרת כתבה משפטית חדשותית אשר תעסוק בשינוי שנערך על-ידי התביעה בכתב האישום נגד האם, אולגה טרסקנוב.

תחילה הואשמה טרסקנוב בהריגת בתה התינוקת ולאחר מכן הומר האישום בגרימת מוות ברשלנות. במהלך ההליך המשפטי, בשלב מתקדם בו, החזרה בה התביעה מאישום ההריגה לאישום פחות, גרימת מוות ברשלנות. הכתבה תעסוק בהשתלשלות העניינים שהובילה לשינוי בכתב האישום.

המדינה מתנגדת, האם תומכת

בא-כוח המדינה, עו"ד אלון טקנג'י, התנגד לפרסום. לטענתו, "הפער בין כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן, נובע מקשיים ראייתיים לא מבוטלים הנובעים מחומר החקירה הכולל". הוא הביע חשש כי פרסום קטע מהחקירה כ"שהוא לעצמו", "עלול להטעות את הציבור וליצור פגיעה באמון הציבור בבית משפט ובמערכת אכיפת החוק".

לעומתו, בא כוחה של האם, עו"ד אלי מסטרמן, הביע דווקא תמיכה בפרסום. לטענתו "עד כה התקשורת הכתובה והאלקטרונית הציגו את עניינה באופן לא מאוזן". הוא הביע תקווה כי יהיה בכך ניסיון"לתקן את המעוות".

חשש מפרסום סלקטיבי

השופט עודד מודריק ציין כי בניגוד לפעמים אחרות, הפעם החשש אינו מפגיעה באינטרס פרטי אלא דווקא ציבורי. מדובר לדבריו, בחשש לפגיעה במערכת אכיפת החוק ובבתי המשפט "על-ידי פרסום סלקטיבי הנעשה מתוך התבוננות אישית של כתב או עורך, שאינו יכול להוות תחליף לבחינה השיפוטית האמונה על הכרעות שיפוטיות".

השופט קיבל את הטענה כי קיים חשש ש"ניסיון לבחון את מהלכי המשפט ואת פסק הדין בדרך של 'כתבה חדשותית' עלול לשקף שלא כהלכה את השיקולים הרלוונטיים ולהציג באורח לקוי את הנסיבות הרלוונטיות". אולם, הוסיף השופט, "זה דרכם של אמצעי התקשורת כל הימים. הם הולכים בנתיבם ובוחנים את הליכי המשפט בכלים עיתונאיים, חוץ שיפוטיים".

גם בפרשה זו וכך בכל דיווח וכתיבה עיתונאית על אודות משפט ספציפי המתנהל בבית המשפט, כתב השופט, "הפרסומים שנעשו עד הנה סומכים על מידע (ראיות) שנמסר לבית המשפט ועל ברירה של חומרים מתוך תיק בית המשפט שנעשית בידי הכתבים העוסקים במלאכה ללא פיקוח, בקרה ושליטה של בית המשפט. פרסום כזה יכול להיות מדויק או חסר, לשקף כהלכה את המתחולל בבית המשפט או לעוות כליל את המתרחש בו. בכל זאת איש אינו מעלה על דל מחשבתו - בהעדר טעם חיסיון ספציפי - למנוע פרסום חומרים שהוצגו לבית משפט בדלתיים פתוחות) או נשמעו בו".

הוא הדין גם כאן, הדגיש מודריק. "התיעוד מתיק החקירה הוא התשתית שממנה מבקש אמצעי התקשורת לברור לעצמו את אשר יתפרסם. זאת היריעה המשמשת ביד הרוקם, ברצותו מיישר וברצותו מעקם".

מתיר עם תנאים מגבילים

השופט קבע כי הוא אינו רואה טעם של ממש לסרב לבקשה, אבל כיוון ש"המפתח לפתיחת דלת הכניסה אל החומר התיעודי שבתיק החקירה מוחזק בידי בית המשפט", הוא מציב תנאים מגבילים מסוימים: "אני מתיר לפרסם קטעים מתיעוד השחזור שנעשה בידי הנאשמת בכפוף להצגתם בפני פרקליטות מחוז מרכז כדי לוודא שהפרסום אינו מוציא את הדברים מהקשרם ובכפוף לכך שתינתן לפרקליטות אפשרות סבירה להשמיע את דברה ולהציג את תגובתה".