הספה לא הייתה מעור והקונה פוצה

רונית ושי שגב תבעו את חברת ט.ב דסל שיווק בע"מ (נתבעת 1) ואת חברת נטוויז'ן בע"מ (נתבעת 2) בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב וביקשו לבטל עסקה לקניית ספת עור, במכירה פומבית באינטרנט, תמורתה שולם סך של 3,000 שקל. לדברי שי שגב, עורך דין במקצועו, חברת ט.ב דסל הטעתה אותו בפרסומיה ונתנה לו לבין כי מדובר בספת עור כשבפועל חלקים ממנה הינם דמוי עור. כלפי חברת נטוויז'ן טען שאם הפרסום מטעה גם המפרסם אחראי ולא רק ספק הריהוט.

חברת ט.ב דסל שיווק בע"מ טענה שלא הטעתה את התובעים ובמפרט של המוצר הופיעו כל פרטי הספה לרבות החלקים שהינם דמוי עור. לדבריה, התובע בהיותו עו"ד צריך לקרוא את האותיות הקטנות וכשלא עשה כן התרשל. "לא הסתרנו ורשמנו במפורש מה עשוי עור ומה לא". הנתבעת הוסיפה שאין ספת עור במחיר של 3,000 שקל והסלון שנקנה איכותי וברובו עשוי מעור.

חברת נטוויז'ן ביקשה לדחות את התביעה בטענה שהיא משמשת כפלטפורמה לפרסום ותו לא והצביעה על תקנון המכירה.

בדיון שהתקיים ביום שני אמר עו"ד שגב: "אני לא עו"ד כשאני יושב מול המחשב אלא אדם ככל אדם". בפסק הדין קיבל השופט אהוד שוורץ את התביעה. "נחה דעתי שהתובע הוטעה במובן זה שסבר מן הכותרת והפרסום העיקרי שמדובר בספת עור ללא החרגות, בפועל במפרט ישנה החרגה בעניין לגבי חלקים שהינם דמוי עור. לטעמי צריך לפרסם את החריג באותו גודל וצורה כמו בפרסום העיקרי לגבי היות הספה ספת עור, מה שאיננה במלואה. נכון שמדובר בעו"ד תובע, ויכול לעיין בפרטי ההזמנה, יחד עם זאת אני מקבל שמחדלו אם היה, קטן בהרבה ממחדלה של נתבעת 1". השופט קבע שנסיבות העניין מורות שמדובר בהטעיה שמזכה בביטול העסקה, "בפסיקה הכספית תהיה התייחסות גם לתרומה אם כי הקטנה של התובע בכשל של אי קריאת התנאים במלואם".

התביעה נגד נתבעת 2 נדחתה בהעדר עילה. נתבעת 1 חויבה להשיב לתובע את סכום העסקה ולקחת את הספות. "לגבי עוגמת נפש, ברי שנגרמה עוגמת נפש, סכומה נראה לי נמוך מן הנתבע, מאידך התובעים עשו שימוש כלשהו בספות מאז רכישתן, לפיכך איני פוסק סכומים נוספים לחובה או לזכות". נתבעת 1 חויבה גם לשלם הוצאות דיון בסך של 400 שקל.