סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל תקף את ההעלאת המיסים על-ידי האוצר

העמקת השפעת האינתיפאדה על המשק ב-2002 מתבטאת באומדן הירידה בצריכה הפרטית. כך מסר (יום ב', 21.10.02) ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, בפנל על "מדיניות מקרו-כלכלית ארוכת טווח" במסגרת יום העיון של מחלקת המחקר. לדבריו, השפעה זו הביאה לירידה של 0.2% בצריכה הפרטית, לעומת עלייה של 2.5 אחוזים ב-2001.

סטרבצ'ינסקי אומר, כי העלאת שיעור המס ב-2002 ו-2003, מעיבה על יכולת המשק לחזור לצמיחה בת-קיימא, המובלת על-ידי הסקטור העסקי. ניתן יהיה להחזיר את אמון המשקיעים, רק אם תאומץ תוכנית ארוכת טווח של הפחתה הדרגתית בקצב הגידול של ההוצאה הציבורית.

לדברי סטרבצ'ינסקי, המשך הקיפאון בשווקי הטכנולוגיה בעולם התבטא בירידה הניכרת של יצוא ענפי הטכנולוגיה העילית ב-2002. חוסר ההתקדמות בתחום הביטחוני-מדיני, המלווה לדבריו בחוסר התאוששות בביקוש למוצרי ההיי-טק, מגבילים את דרגות החופש של המדיניות המאקרו-כלכלית.

הדבר מתבטא, לטענתו, בתמהיל מרסן של המדיניות המאקרו-כלכלית, הפיסקלית והמוניטרית. העברת תקציב 2003 בכנסת, כך סבור סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, היא נדבך מרכזי בחיזוק האמינות של המדיניות המאקרו-כלכלית של ישראל, אשר מאמצע השנה תמכה ברגיעה בשווקים הפיננסיים.

עלייה מסוימת בתוצר ב-2003, תתאפשר לדעתו, רק אם תחול רגיעה בתחום הביטחוני-מדיני והתאוששות הדרגתית בענפי הטכנולוגיה. במצב זה, יתאפשר מעבר למדיניות מוניטרית פחות מרסנת, אך זאת בהנחה שהירידה בגירעון הציבורי תהיה מתמשכת.

סטרבצ'ינסקי אמר עוד, כי בעוד שבמדינות ה-OECD ירד קצב הגידול הריאלי הממוצע של ההוצאה הציבורית, מ-3 אחוז ל-1.7 אחוזים בממוצע. בישראל הוא עלה מ-3.2 ל-4.2 אחוזים. הגידול הריאלי בהוצאה הציבורית הוא הסיבה העיקרית לחוסר היכולת להפחית את הגירעון ואת שיעור המס בישראל לאורך זמן.

לסיום אמר סטרבצ'ינסקי, כי רק אימוץ מדיניות של הקטנה הדרגתית בקצב הגידול בהוצאה הציבורית השוטפת, כמו זו שאומצה בארצות ה-OECD, יאפשר להפחית את הגירעון באופן מתמשך. בשלב עתידי, יש לדבריו להפחית את שיעור המס על העבודה - כפי שהומלץ על-ידי ועדת רבינוביץ'.