"חולים במקלטים התקשו להשיג תרופות"

גם בתחום שירותי הבריאות מעלה דוח המבקר ליקויים ונושאים שיש לטפל בהם. העיקריים שבהם: מיגון בתי חולים ומוסדות רפואה, ויסות נפגעים, טיפול בנפגעי חרדה, מעונות לילדי עובדים, הפעלת כוח אדם בבתי חולים, הפעלת מתנדבים, וסיוע של פיקוד העורף לבתי חולים.

דוח המבקר העלה שלמשרד הבריאות לא היתה תוכנית מגירה תקציבית למלחמה. בזמן המלחמה הגדילה מערכת הבריאות את עלויותיה, ואחר כך נזקקה להחלטת ממשלה ולדיונים עם משרד האוצר לצורך כיסוי תקציבי של תוספת העלויות. דוח המבקר מציין גם שניתנו פתרונות חלקיים למיגון צוותי המוסדות הרפואיים המטפלים בחולים. המבקר מציין גם כי לא היה תיאום של יוזמות רבות מהמגזר הפרטי. אין נוהל במשרד הבריאות להפעלת מתנדבים בשעת חירום, קובע המבקר, אלא רק בעתות רגיעה. לביה"ח נהריה פנו עשרות מתנדבים, אך בית החולים לא ידע כיצד לנהוג בהם. גם לביה"ח רמב"ם פנו מתנדבים רבים, והוא דחה חלק מהפניות.

מבקר המדינה קבע כי יש צורך, לדעתו, לשפר את כלי הבקרה הנוגעים לוויסות הנפגעים, במיוחד לאור מתאר של מלחמה כוללת. "ראוי שיהיה בידי הגורמים הקובעים את יעדי הפינוי של הנפגעים כלי אמין ומדויק, שיאפשר לדעת מה העומס ביחידות הקריטיות בבתי החולים בכל רגע נתון", נכתב.

הדוח מעלה בעיות בנוגע לזרימת המידע בין הגופים השונים. פעולת מערכות המידע בבתי החולים הואטה בזמן המלחמה. דוגמא נוספת: בתי החולים התלוננו שגופים רבים דרשו לקבל מהם מידע, ולא היה גורם אחד שאסף מבתי החולים את המידע הגולמי והעבירו בחתכים הרצויים לשאר הגופים. גם בנוגע לטיפול בנפגעי החרדה הרבים במהלך המלחמה נמצאו על-ידי המבקר ליקויים. צוות התגבור הפסיכיאטרי שהגיע לביה"ח בנהריה ממרכז מזרע היה חסר ניסיון והתקשה להסתגל לעבודה בקצב הנדרש.

ההיערכות לפינוי מרכז מזרע

ב-29.7.06 התפוצצה רקטה במתחם בית החולים במרחק של כשלושה מטרים מאחת המחלקות. אומנם הפיצוץ לא גרם לפגיעות גופניות בקרב המאושפזים והעובדים, אולם בעקבותיו החל פינוי בית החולים. בסך הכול פונו כ-220 החולים שהיו מאושפזים בבית החולים באותה עת וכ-230 אנשי צוות למרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "אברבנאל" בבת ים ולמרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "שער מנשה" שליד חדרה.

הדיון הראשון של הרשות העליונה לאשפוז שבו הוזכר בפירוש נושא פינוי בית החולים התקיים ב-15.7.06, ואילו הדיון השני של הרשות התקיים רק ב-25.7.06 - כשבועיים לאחר תחילת המלחמה. עם זאת בחמשת הימים שלאחר מכן ועד להשלמת הפינוי ב-30.7.06 הועלה נושא הפינוי בדיוני הרשות העליונה לאשפוז כמעט יום יום. הפסיכיאטר המחוזי בצפון התריע כבר במכתבו מ-15.7.06 על הסכנה הנשקפת לשוהים בביה"ח מזרע אשר בעטיה יש לפנותו בדחיפות. השיקולים של חברי הרשות העליונה לאשפוז, בעד ונגד הפינוי, שעלו בדיונים עד 25.7.06 לא תועדו, ולדעת המבקר "ראוי היה לתעדם, ולו בקצרה".

המבקר מציין כי פינוי מזרע צריך לשמש אירוע לניתוח במתארים שונים. יש לנתחו, להפיק ממנו לקחים לעתיד ולגבש בשים לב לניסיון שנצבר בו ובהתאם למתארי מלחמה שונים, את מדיניות המשרד בנושא פינוי בתי חולים פסיכיאטריים, בתי חולים אחרים ומסגרות נוספות שבהן שוהים חוסים ומטופלים באחריות המשרד. במידת הצורך יש לקבוע כללים נפרדים לכל מסגרת על-פי מאפייניה.

שירותי הבריאות בקהילה

דוח המבקר מעלה כי השוהים במקלטים ובהם חולים כרוניים, חולים במחלות קשות, חסרי ישע או מוגבלים וקשישים, התקשו להשיג תרופות. גם מדיווחי פיקוד העורף עולה כי הטיפול באוכלוסיה ששהתה במקלטים נגע בעיקר (כ-36%) להספקת תרופות. לדברי המבקר, לא הוכנה שיטה אחידה להתחשבנות בין קופות החולים ולא הוכנה שיטה שתאפשר החזר כספי מהיר למבוטח כאשר הוא נדרש לשלם מחיר מלא עבור התרופה.

בנוסף לכך, על-פי הדוח, לא היתה מוכנות של כל הגורמים הנוגעים בדבר למתן שירותי רפואה במקלטים. אפילו ליישובי אזור קו העימות הצפוני לא נבנתה תוכנית למתן שירותי רפואה במקלטים. רק במהלך המלחמה אולתרה שיטה למתן טיפול רפואי לשוהים במקלטים על-ידי חיילי פיקוד העורף ולהספקת תרופות לחולים הכרוניים ששהו במקלטים. המבקר קובע כי על משרד הבריאות, על פיקוד העורף ועל מפקדת קצין רפואה ראשי לגבש שיטה למתן שירותי רפואה לשוהים במקלטים, לתרגל אותה ולבחון אותה עד יישומה הראוי. כמו כן יש להגדיר באופן מפורט את תחומי הסמכות והאחריות של כל הגופים המעורבים בטיפול באוכלוסיה זו.

מד"א

"יש צורך להסדיר את סוגיית הפעלת מד"א בעתות חירום", כך קובע המבקר. נושאים נוספים לטיפול, לפי הדוח, הם קביעת תקן לכוח אדם ולמספר האמבולנסים הנדרשים בעת חירום, הסדרה של פעילות יחידות פיקוד העורף המתגברות את מד"א בחיילים ושל קשרי הגומלין שבין היחידות למד"א.

בנוגע לתקציב של מד"א, מצא המבקר כי למד"א אין תקציב ייעודי לחירום. פעילות מד"א בעת המלחמה גרמה לו להוצאות נוספות, כגון תוספת כוננות, הצטיידות של אמבולנסים וצוותים ועוד. עד מועד סיכום הביקורת לא הועברו למד"א כספים כלשהם בגין ההוצאות הנוספות שהוציא בזמן המלחמה. הדוח מעלה גם כי לא תוגברו בצפון הפרמדיקים של מד"א בעובדים ממרכז הארץ.

עוד נתון שעולה בדוח, הוא שעד המלחמה לא היו כל מבני מד"א בצפון מוכנים לקראת אירועים של ירי רקטות, ורק במהלכה ננקטו פעולות למיגונם. בנוסף, לא נערכו תחקירים רפואיים ראויים, לא הוגדרו אחריותן של חברות האמבולנסים הפרטיות שעימן מד"א עובדת, ולא הייתה הצטיידות במיגון אישי נגד חומרי לחימה כימיים.

צילום: בית חולים בצפון