המבקר: אולמרט ופרץ הפקירו את תושבי הצפון בזמן המלחמה

* דוח המבקר: כיסוי מלא

אולמרט, פרץ, חלוץ והאלוף יצחק גרשון - כשלו באופן חמור. כך קובע (יום ד', 18.7.07) דוח מבקר המדינה בנוגע להיערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה. הדוח, על 17 פרקיו, מצביע על ליקויים רבים, חלקם חמורים ביותר, הנוגעים למוכנות רשויות השלטון לטיפול בעורף בעת חירום ולתפקוד הממשלה, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, השרים והגופים האחראים לביצוע - לרבות הרמטכ"ל לשעבר רא"ל דן חלוץ ומפקד פיקוד העורף, האלוף יצחק גרשון - בזמן המלחמה בכל הנוגע לטיפול בעורף. "הליקויים החמורים מגיעים, לדאבון הלב, עד כדי 'ליקוי מאורות' בטיפול בעורף בעת המלחמה בצפון", מציין המבקר בדוח.

המבקר קובע כי הטיפול בעורף במהלך המלחמה היה "לקוי ביותר", כלשונו. דרגי הביצוע ובכלל זה ראש הממשלה, שר הביטחון דאז, שרי הממשלה, הרמטכ"ל דאז, ומפקד פיקוד העורף, כל אחד על-פי חלקו, כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, בהערכה ובביצוע הנוגעים לטיפול באוכלוסיה האזרחית שבעורף ולהבטחת שגרת חיים. לדברי המבקר, קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון, ולא בטיפול בעורף.

ראש הממשלה אהוד אולמרט

צילום: לא נערך דיון בממשלה. אולמרט

המבקר תוקף את חוסר מנהיגותם של ראש הממשלה ושריו. הוא קובע כי לאחר שהתגלתה מצוקתם הקשה של תושבי הצפון במהלך המלחמה, ראוי היה כי ראש הממשלה ושריו ייטלו אחריות וינקטו צעדים מיידים לתיקון הכשלים. "זוהי הגישה הערכית הראויה", קובע המבקר. "זהו המבחן החשוב של מנהיגות. זה לא נעשה. המחדל והחידלון שנתגלו לגבי היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, הם, לכן, חמורים ומשמעותיים כל כך".

המבקר מציין בדוח כי תגובת משרד ראש הממשלה כאילו ניתן משקל גדול למתקפה על העורף בתהליך קבלת ההחלטה על התקיפה בלבנון, אינה עולה בקנה אחד עם דו-שיח שקיים ראש הממשלה עם שר המדע, התרבות והספורט דאז, אופיר פז-פינס בישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ב-9.8.06. המבקר מצטט את פינס שאמר: "אדוני ראש הממשלה, כשהולכים למבצע שהוא במינימום 5-6 שבועות, אי-אפשר שלא לקחת בחשבון בהחלטה את העורף". ראש הממשלה השיב לו כלהלן: "בשלושה חודשים שבהם תכננו את המלחמה והתכוננו למלחמה, באמת שכחנו לחשוב על העורף? על מה אתה מדבר? פרצה מלחמה ואנחנו היינו צריכים תוך כדי תנועה למצוא פתרונות".

לפי הדוח, למרות שהוצג בפני ראש הממשלה ושריו מצב שבו העורף ייפגע, הנושא לא נבחן כנדרש והמשקל שניתן לו בתהליך קבלת ההחלטות לא היה ראוי. "'מציאות חדשה' בעורף, כהגדרת ראש הממשלה, חייבה פעולה מיידית נמרצת, מקיפה ואחראית, להגנת העורף, עם הפניית תשומת הלב, כל המשאבים להגנת האזרחים בעורף ולא שימוש בלשון מילולית בלבד", קובע המבקר. לדבריו, מיום פרוץ המלחמה ב-12 ביולי ועד 30 ביולי, לא נערך בממשלה דיון הערכת מצב לגבי מצב העורף. "הטיפול של ראש הממשלה, של השרים ושל הגופים האחראים לביצוע המופקדים על העורף בבעיות שהתגלו, היה במרבית המקרים תגובתי - לא יזום - וחלקי, בלתי הולם ובחלק ניכר מן המקרים נעשה באיחור רב", כותב המבקר.

המבקר הדגיש כי מפרוטוקול ישיבת הממשלה עולה שההחלטה על התקיפה בלבנון התקבלה בלא שהוצגו לממשלה נתונים מהותיים על מוכנות העורף לאיום הצפוי. "יש להדגיש כי הממשלה הושבעה כחודשיים לפני תחילת המלחמה, וספק אם חלק משריה הכירו מקרוב את נושא מוכנות העורף בצפון הארץ לעתות חירום", מציין המבקר. בנוסף לכך, לא הופעלו על-ידי צה"ל ומשרד הביטחון תוכניות מגירה והטיפול באוכלוסיות חלשות כגון נכים וקשישים היה חלקי וניתן מאוחר מדי.

המבקר קובע כי הממשלה לא וידאה שיועלו לדיון בצורה סדורה כל הנושאים הנוגעים לטיפול בעורף, כמו הפעלת מערך מל"ח, דרכי הטיפול באוכלוסיה ופינוי אוכלוסיה. כמו כן, קובע המבקר, היה "ראוי שיוצגו לה המידע והנתונים הדרושים בכל אחד מהנושאים, דרכי פעולה חלופיות והתוצאות האפשריות של כל אחת מהן, כל זאת כדי להבטיח תהליך קבלת החלטות מיטבי, מתוך ראייה כוללת ובהירה של המצב".

"בהתחשב בקצב ההתחמשות של מדינות האזור ושל ארגוני הטרור, האיומים על העורף משתנים במהירות, וראוי, על כן, להכין ולהוציא לפועל תוכנית רב-שנתית, אשר תתמקד בשיפור משמעותי של אמצעי מקלוט ומיגון ומענה רב-תחומי להצלת חיים ולטיפול באוכלוסיה", מציין המבקר בהמלצותיו לממשלה.

הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ

צילום: הוראות עמומות. חלוץ

לדברי המבקר, לא היה קיים גוף אחד המרכז ומתאם את פעילות כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, מה שיצר בלבול ואי-הבנות בעת שהגופים נדרשו להעניק סיוע לאוכלוסיה. דוח המבקר קובע כי הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, ומפקד פיקוד העורף, האלוף גרשון, לא גייסו את כוחות המילואים של פיקוד העורף בזמן ובהקף הנדרשים.

ממצאיו העיקריים של דוח המבקר מעלים כי חלק מהוראותיו של הרמטכ"ל דאז למפקד פיקוד העורף היו עמומות ובלתי ברורות וחלקן לא עלו בקנה אחד עם המטלות שפיקוד העורף היה אמור לבצע לפי חוק הג"א; הוראות חוק הג"א יצרו לעיתים אי הבנות אצל הגופים האמורים לטפל באוכלוסיה; מפקד פיקוד העורף כפוף הן לשר הביטחון בהיותו ראש הג"א והן לרמטכ"ל, מה שיצר סתירות בהנחיות; וכן, אי בהירות בחלוקת תחומי האחריות בין המשטרה לבין פיקוד העורף.

שר הביטחון דאז, עמיר פרץ

צילום: לא כינס דיון. פרץ

המבקר קובע כי בדיונים שנערכו ביום שפרצה המלחמה לא הוצגו לשר הביטחון דאז וליתר שרי הממשלה נתונים מפורטים וחיוניים על מוכנות העורף וכשירותו לעמידה במתקפה ארוכה שתחייב שהייה ממושכת, של אוכלוסיה רבה במקלטים; המבקר מגדיל ואומר כי אמירות מהותיות בנושא העורף שעלו בדיון הערכת המצב אצל שר הביטחון דאז, לא הועלו בישיבת הממשלה. כל זאת למרות שבאותו דיון הערכת מצב אצל שר הביטחון דאז ובאותה ישיבת ממשלה, ציינו גורמי מודיעין ושרים כי צפויה תגובה קשה מצד חיזבאללה שעלולה להימשך תקופה ארוכה.

הדוח קובע עוד כי פרץ לא הציע לממשלה להחליט על תחילת הפעלת מערך מל"ח [משק לשעת חירום - נ.י], והממשלה כלל לא דנה בנושא. המבקר דן את פרץ לחומרה גם בכך שלא העלה בפני הממשלה את הצורך בפינוי תושבים מהצפון. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לדברי המבקר, היו צריכים להכין עבודת מטה שמטרתה למצוא חלופות לקליטת תושבי הצפון לצורך "רענון" וכן, לקבוע אמות מידה ברורות לבחירת הזכאים ל"רענון" ולהסדיר את תקצובו.

מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון

צילום: המקלטים לא היו ערוכים. האלוף גרשון

באשר לפיקוד העורף, קובע המבקר כי חלק מהמקלטים לא היו ערוכים לשהייה ממושכת וחלקם לא היו ראויים כלל לשימוש. בנוסף, חלק גדול מהמפעלים החיוניים ומהגופים שהם בגדר נותני "שירותים קיומיים" לא פעלו על-פי הנחיות המיגון של פיקוד העורף לגבי מרחב מוגן. המבקר מוצא גם ליקויים בתיקון צופרים ובהנחיות ההצטיידות וההתרעננות לתושבים. "היעדרה של מערכת התרעה סלקטיבית, שתתריע על-פי חלוקה אזורית, גרמה לתושבים לשהות במקלטים ללא צורך", מציין המבקר.

מבקר המדינה מציין בדוח שלו, כי בעתות מלחמה, כמו בזמן משברים חמורים, בייחוד כאשר יש עמימות ואי-בהירות בנוגע לתחומי אחריות וסמכות, היעדר תוכניות או נהלים, נושאים ה"נופלים בין הכסאות" ושינויים של המצב הבסיסי - כפי שאירע בתקופת המלחמה - ראוי כי הגופים הממלכתיים המובילים ינקטו גישה מבצעית, ארגונית וערכית מרחיבה של נטילת אחריות - ולא גישה מצמצמת, שלפיה כל גוף פועל אך ורק על-פי אחריותו הלכאורית; "זהו המבחן החשוב של מנהיגות ומצביאות", לדברי המבקר.

תגובת לשכת ראש הממשלה

"בתהליך קבלת ההחלטה על היציאה למלחמה ניתן משקל גדול למתקפה הצפויה על העורף ולצורך להיערך לקראתה, וכי בשעת קבלת ההחלטה ניתנו הנחיות מתאימות והולמות את המצב, כפי שיעיד פרוטוקול הדיון בממשלה מתאריך 12 ביולי 07'. לראש הממשלה עצמו היו באותה ישיבה מספר התבטאויות באשר לפגיעה הצפויה בעורף".

"הממשלה עסקה בישיבותיה בנושא העורף באופן נרחב. הטענה כאילו שרי הממשלה וראש הממשלה לא היו מודעים למצב בשטח, עומדת בסתירה לתוכן הישיבות". בנוגע למערך מל"ח מציינים במשרד ראש הממשלה:"משרד ראש הממשלה סבור שמערך מל"ח על חלקיו השונים פעל בהיקפים שנדרשו במלחמה, ולא היתה כל משמעות מעשית להכרזה על הפעלה כוללת".

בעניין פינוי האוכלוסיה: "משרד ראש הממשלה סבור כי המדיניות שנקבעה, של פינוי אוכלוסיות סלקטיבי בתחילת המערכה ורענונים בהיקף גדול בהמשכה, היתה נכונה יותר מאשר פינוי בהיקף המוני אשר היה מותיר 'ערי רפאים' בצפון".

"ברוב הנושאים העומדים בלבה של הביקורת, נרתם משרד ראש הממשלה לעשייה, מתוך כוונה לסייע לשיפור המצב שנוצר, אף שהדבר לא היה באחריותו". "ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו פעלו בהתאם לנתונים שהוצגו בפניהם ולאור הערכת המצב שקיימו עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטים". "הטיפול בליקויים בעורף בחירום קיבל ביטוי בשני מהלכים מקבילים שיזם ראש הממשלה: המהלך לחיזוק הערכות העורף לטווח הקצר, שהחל מיד עם תום המלחמה והמהלך להערכות העורף לטווח ארוך".

תגובת דובר צה"ל

"הרמטכ"ל נותן אמון מלא במפקד פיקוד העורף ובאנשיו בסדיר ובמילואים ומביע את הערכתו על פעילותם במהלך המלחמה ולאחריה. הרמטכ"ל רואה חשיבות רבה בתהליכים שנעשו בשנה האחרונה בפיקוד העורף, בהובלתו של מפקד הפיקוד. בתום מלחמת לבנון השנייה ובמסגרת תהליך הפקת לקחים של צה"ל, ערך פיקוד העורף תחקיר מקיף וחסר תקדים ממנו הופקו לקחים רבים שגובשו ע"י עשרה צוותי תחקור בנושאים שונים. לקחי התחקירים הוטמעו בתוכנית העבודה הפיקודית לשנת 2007 וכולם נמצאים בשלבים מתקדמים של יישום.

צה"ל מקבל את אבחנתו של המבקר ביחס למצב החוקי והמבני הבלתי רצוי המאפיין את העורף בישראל כיום, ובעת המלחמה בלבנון: היעדר גוף לאומי אחד המוביל את העשייה בעורף, תשתית חוקית שאינה הולמת את המציאות הנוכחית, היעדר סמכויות לפיקוד העורף באופן המקשה עליו לממש את אחריותו ועוד. במהלך המלחמה התחדד חוסר הבהירות לגבי חלוקת האחריות בין הגופים השונים בכל הנוגע לטיפול האזרחי. למצב זה שתואר בהרחבה בדוח יש קשר ישיר לתוצאת הטיפול בעורף במלחמה. תחום שאינו מוסדר באופן ברור בשגרה, לא יפעל כהלכה בחירום.

בעקבות המלחמה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה לפיה האחריות על הטיפול בעורף, בכלל מצבי החירום, תהיה בידי משרד הביטחון. בעקבות כך, וכחלק מלקחי המלחמה, התאים פיקוד העורף את היערכותו להגשת סיוע לאוכלוסיה האזרחית. שורת צעדים מקיפים ומשמעותיים בוצעו בשנה האחרונה על-מנת להבטיח מתן סיוע מקיף ורחב לכל רשות מקומית בשעת חירום. הדבר תורגל בתרגיל ברמה הלאומית בחודש מרץ וכן יושם הלכה למעשה בשדרות ובעוטף עזה בתקופת ההסלמה האחרונה".