מבקר המדינה של ניר - לא לגעת

"אולמרט, פרץ, חלוץ ואלוף גרשון
כשלו באופן חמור בטיפול בעורף"

אולמרט, פרץ, חלוץ והאלוף יצחק גרשון - כשלו באופן חמור. כך קובע (יום ד', 18.7.07) דוח מבקר המדינה בנוגע להיערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה. הדוח, על 17 פרקיו, מצביע על ליקויים רבים, חלקם חמורים ביותר, הנוגעים למוכנות רשויות השלטון לטיפול בעורף בעת חירום ולתפקוד הממשלה, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, השרים והגופים האחראים לביצוע - לרבות הרמטכ"ל לשעבר רא"ל דן חלוץ ומפקד פיקוד העורף, האלוף יצחק גרשון - בזמן המלחמה בכל הנוגע לטיפול בעורף. "הליקויים החמורים מגיעים, לדאבון הלב, עד כדי 'ליקוי מאורות' בטיפול בעורף בעת המלחמה בצפון", מציין המבקר בדוח.

המבקר קובע כי הטיפול בעורף במהלך המלחמה היה "לקוי ביותר", כלשונו. דרגי הביצוע ובכלל זה ראש הממשלה, שר הביטחון דאז, שרי הממשלה, הרמטכ"ל דאז, ומפקד פיקוד העורף, כל אחד על-פי חלקו, כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, בהערכה ובביצוע הנוגעים לטיפול באוכלוסיה האזרחית שבעורף ולהבטחת שגרת חיים. לדברי המבקר, קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון, ולא בטיפול בעורף.

אולמרט

המבקר תוקף את חוסר מנהיגותם של ראש הממשלה ושריו. הוא קובע כי לאחר שהתגלתה מצוקתם הקשה של תושבי הצפון במהלך המלחמה, ראוי היה כי ראש הממשלה ושריו ייטלו אחריות וינקטו צעדים מיידים לתיקון הכשלים. "זוהי הגישה הערכית הראויה", קובע המבקר. "זהו המבחן החשוב של מנהיגות. זה לא נעשה. המחדל והחידלון שנתגלו לגבי היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, הם, לכן, חמורים ומשמעותיים כל כך".

המבקר מציין בדוח כי תגובת משרד ראש הממשלה כאילו ניתן משקל גדול למתקפה על העורף בתהליך קבלת ההחלטה על התקיפה בלבנון, אינה עולה בקנה אחד עם דו-שיח שקיים ראש הממשלה עם שר המדע, התרבות והספורט דאז, אופיר פז-פינס בישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ב-9.8.06. המבקר מצטט את פינס שאמר: "אדוני ראש הממשלה, כשהולכים למבצע שהוא במינימום 5-6 שבועות, אי-אפשר שלא לקחת בחשבון בהחלטה את העורף". ראש הממשלה השיב לו כלהלן: "בשלושה חודשים שבהם תכננו את המלחמה והתכוננו למלחמה, באמת שכחנו לחשוב על העורף? על מה אתה מדבר? פרצה מלחמה ואנחנו היינו צריכים תוך כדי תנועה למצוא פתרונות"

לפי הדוח, למרות שהוצג בפני ראש הממשלה ושריו מצב שבו העורף ייפגע, הנושא לא נבחן כנדרש והמשקל שניתן לו בתהליך קבלת ההחלטות לא היה ראוי. "'מציאות חדשה' בעורף, כהגדרת ראש הממשלה, חייבה פעולה מיידית נמרצת, מקיפה ואחראית, להגנת העורף, עם הפניית תשומת הלב, כל המשאבים להגנת האזרחים בעורף ולא שימוש בלשון מילולית בלבד", קובע המבקר. לדבריו, מיום פרוץ המלחמה ב-12 ביולי ועד 30 ביולי, לא נערך בממשלה דיון הערכת מצב לגבי מצב העורף. "הטיפול של ראש הממשלה, של השרים ושל הגופים האחראים לביצוע המופקדים על העורף בבעיות שהתגלו, היה במרבית המקרים תגובתי - לא יזום - וחלקי, בלתי הולם ובחלק ניכר מן המקרים נעשה באיחור רב", כותב המבקר.

המבקר הדגיש כי מפרוטוקול ישיבת הממשלה עולה שההחלטה על התקיפה בלבנון התקבלה בלא שהוצגו לממשלה נתונים מהותיים על מוכנות העורף לאיום הצפוי. "יש להדגיש כי הממשלה הושבעה כחודשיים לפני תחילת המלחמה, וספק אם חלק משריה הכירו מקרוב את נושא מוכנות העורף בצפון הארץ לעתות חירום" מציין המבקר. בנוסף לכך, לא הופעלו על-ידי צה"ל ומשרד הביטחון תוכניות מגירה והטיפול באוכלוסיות חלשות כגון נכים וקשישים היה חלקי וניתן מאוחר מדי.

המבקר קובע כי הממשלה לא וידאה שיועלו לדיון בה בצורה סדורה כל הנושאים הנוגעים לטיפול בעורף, כמו הפעלת מערך מל"ח, דרכי הטיפול באוכלוסיה ופינוי אוכלוסיה. כמו כן, קובע המבקר, היה "ראוי שיוצגו לה המידע והנתונים הדרושים בכל אחד מהנושאים, דרכי פעולה חלופיות והתוצאות האפשריות של כל אחת מהן, כל זאת כדי להבטיח תהליך קבלת החלטות מיטבי, מתוך ראייה כוללת ובהירה של המצב".

"בהתחשב בקצב ההתחמשות של מדינות האזור ושל ארגוני הטרור, האיומים על העורף משתנים במהירות, וראוי, על כן, להכין ולהוציא לפועל תוכנית רב-שנתית, אשר תתמקד בשיפור משמעותי של אמצעי מקלוט ומיגון ומענה רב-תחומי להצלת חיים ולטיפול באוכלוסיה", מציין המבקר בהמלצותיו לממשלה.

חלוץ

לדברי המבקר, לא היה קיים גוף אחד המרכז ומתאם את פעילות כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, מה שיצר בלבול ואי-הבנות בעת שהגופים נדרשו להעניק סיוע לאוכלוסיה. דוח המבקר קובע כי הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, ומפקד פיקוד העורף, האלוף גרשון, לא גייסו את כוחות המילואים של פיקוד העורף בזמן ובהיקף הנדרשים.

ממצאיו העיקריים של דוח המבקר מעלים כי חלק מהוראותיו של הרמטכ"ל דאז למפקד פיקוד העורף היו עמומות ובלתי ברורות וחלקן לא עלו בקנה אחד עם המטלות שפיקוד העורף היה אמור לבצע לפי חוק הג"א; הוראות חוק הג"א יצרו לעיתים אי הבנות אצל הגופים האמורים לטפל באוכלוסיה; מפקד פיקוד העורף כפוף הן לשר הביטחון בהיותו ראש הג"א והן לרמטכ"ל, מה שיצר סתירות בהנחיות; וכן, אי בהירות בחלוקת תחומי האחריות בין המשטרה לבין פיקוד העורף.
פרץ

המבקר קובע כי בדיונים שנערכו ביום שפרצה המלחמה לא הוצגו לשר הביטחון דאז וליתר שרי הממשלה נתונים מפורטים וחיוניים על מוכנות העורף וכשירותו לעמידה במתקפה ארוכה שתחייב שהייה ממושכת, של אוכלוסיה רבה במקלטים; המבקר מגדיל ואומר כי אמירות מהותיות בנושא העורף שעלו בדיון הערכת המצב אצל שר הביטחון דאז, לא הועלו בישיבת הממשלה. כל זאת למרות שבאותו דיון הערכת מצב אצל שר הביטחון דאז ובאותה ישיבת ממשלה, ציינו גורמי מודיעין ושרים כי צפויה תגובה קשה מצד חיזבאללה שעלולה להימשך תקופה ארוכה.

הדוח קובע עוד כי פרץ לא הציע לממשלה להחליט על תחילת הפעלת מערך מל"ח [משק לשעת חירום - נ.י], והממשלה כלל לא דנה בנושא. המבקר דן את פרץ לחומרה גם בכך שלא העלה בפני הממשלה את הצורך בפינוי תושבים מהצפון. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לדברי המבקר, היו צריכים להכין עבודת מטה שמטרתה למצוא חלופות לקליטת תושבי הצפון לצורך "רענון" וכן, לקבוע אמות מידה ברורות לבחירת הזכאים ל"רענון" ולהסדיר את תקצובו.

גרשון

באשר לפיקוד העורף, קובע המבקר כי חלק מהמקלטים לא היו ערוכים לשהייה ממושכת וחלקם לא היו ראויים כלל לשימוש. בנוסף, חלק גדול מהמפעלים החיוניים ומהגופים שהם בגדר נותני "שירותים קיומיים" לא פעלו על-פי הנחיות המיגון של פיקוד העורף לגבי מרחב מוגן. המבקר מוצא גם ליקויים בתיקון צופרים ובהנחיות ההצטיידות וההתרעננות לתושבים. " היעדרה של מערכת התרעה סלקטיבית, שתתריע על-פי חלוקה אזורית, גרמה לתושבים לשהות במקלטים ללא צורך", מציין המבקר.

מבקר המדינה מציין בדוח שלו, כי בעתות מלחמה, כמו בזמן משברים חמורים, בייחוד כאשר יש עמימות ואי-בהירות בנוגע לתחומי אחריות וסמכות, היעדר תוכניות או נהלים, נושאים ה"נופלים בין הכסאות" ושינויים של המצב הבסיסי - כפי שאירע בתקופת המלחמה - ראוי כי הגופים הממלכתיים המובילים ינקטו גישה מבצעית, ארגונית וערכית מרחיבה של נטילת אחריות - ולא גישה מצמצמת, שלפיה כל גוף פועל אך ורק על-פי אחריותו הלכאורית; "זהו המבחן החשוב של מנהיגות ומצביאות", לדברי המבקר.

תגובת לשכת ראש הממשלה

"בתהליך קבלת ההחלטה על היציאה למלחמה ניתן משקל גדול למתקפה הצפויה על העורף ולצורך להיערך לקראתה, וכי בשעת קבלת ההחלטה ניתנו הנחיות מתאימות והולמות את המצב, כפי שיעיד פרוטוקול הדיון בממשלה מתאריך 12 ביולי 07'. לראש הממשלה עצמו היו באותה ישיבה מספר התבטאויות באשר לפגיעה הצפויה בעורף".

"הממשלה עסקה בישיבותיה בנושא העורף באופן נרחב. הטענה כאילו שרי הממשלה וראש הממשלה לא היו מודעים למצב בשטח, עומדת בסתירה לתוכן הישיבות". בנוגע למערך מל"ח מציינים במשרד ראש הממשלה:"משרד ראש הממשלה סבור שמערך מל"ח על חלקיו השונים פעל בהיקפים שנדרשו במלחמה , ולא היתה כל משמעות מעשית להכרזה על הפעלה כוללת".

בעניין פינוי האוכלוסיה: "משרד ראש הממשלה סבור כי המדיניות שנקבעה, של פינוי אוכלוסיות סלקטיבי בתחילת המערכה ורענונים בהיקף גדול בהמשכה , הייתה נכונה יותר מאשר פינוי בהיקף המוני אשר היה מותיר 'ערי רפאים' בצפון".

"ברוב הנושאים העומדים בליבה של הביקורת, נרתם משרד ראש הממשלה לעשייה, מתוך כוונה לסייע לשיפור המצב שנוצר, אף שהדבר לא היה באחריותו". "ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו פעלו בהתאם לנתונים שהוצגו בפניהם ולאור הערכת המצב שקיימו עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטים". "הטיפול בליקויים בעורף בחירום קיבל ביטוי בשני מהלכים מקבילים שיזם ראש הממשלה: המהלך לחיזוק הערכות העורף לטווח הקצר, שהחל מיד עם תום המלחמה והמהלך להערכות העורף לטווח ארוך".

תגובת צה"ל

"הרמטכ"ל נותן אמון מלא במפקד פיקוד העורף ובאנשיו בסדיר ובמילואים ומביע את הערכתו על פעילותם במהלך המלחמה ולאחריה. הרמטכ"ל רואה חשיבות רבה בתהליכים שנעשו בשנה האחרונה בפיקוד העורף, בהובלתו של מפקד הפיקוד. בתום מלחמת לבנון השנייה ובמסגרת תהליך הפקת לקחים של צה"ל, ערך פיקוד העורף תחקיר מקיף וחסר תקדים ממנו הופקו לקחים רבים שגובשו ע"י עשרה צוותי תחקור בנושאים שונים. לקחי התחקירים הוטמעו בתוכנית העבודה הפיקודית לשנת 2007 וכולם נמצאים בשלבים מתקדמים של יישום.

צה"ל מקבל את אבחנתו של המבקר ביחס למצב החוקי והמבני הבלתי רצוי המאפיין את העורף בישראל כיום, ובעת המלחמה בלבנון: היעדר גוף לאומי אחד המוביל את העשייה בעורף, תשתית חוקית שאינה הולמת את המציאות הנוכחית, היעדר סמכויות לפיקוד העורף באופן המקשה עליו לממש את אחריותו ועוד. במהלך המלחמה התחדד חוסר הבהירות לגבי חלוקת האחריות בין הגופים השונים בכל הנוגע לטיפול האזרחי. למצב זה שתואר בהרחבה בדוח יש קשר ישיר לתוצאת הטיפול בעורף במלחמה. תחום שאינו מוסדר באופן ברור בשגרה, לא יפעל כהלכה בחירום.

בעקבות המלחמה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה לפיה האחריות על הטיפול בעורף, בכלל מצבי החירום, תהיה בידי משרד הביטחון. בעקבות כך, וכחלק מלקחי המלחמה, התאים פיקוד העורף את היערכותו להגשת סיוע לאוכלוסיה האזרחית. שורת צעדים מקיפים ומשמעותיים בוצעו בשנה האחרונה על-מנת להבטיח מתן סיוע מקיף ורחב לכל רשות מקומית בשעת חירום. הדבר תורגל בתרגיל ברמה הלאומית בחודש מרץ וכן יושם הלכה למעשה בשדרות ובעוטף עזה בתקופת ההסלמה האחרונה".

2.

"המשטרה התבססה על נתונים לא מעודכנים"

אף שהמשטרה קיבלה מפיקוד העורף נתונים מעודכנים, היא ביססה את היערכותה למלחמה על נתונים לא מעודכנים ופחותים בחומרתם באשר לטווח הירי, סוגי אמצעי הלחימה וכמות הרקטות. כך קובע דוח המבקר. "משום כך", ממשיך המבקר, "נאלץ מערך החבלה של המשטרה להתאים תוך כדי המלחמה את המענה שלו, בין היתר לכמות ירי גדולה יותר(עד כ-300 רקטות ליום) ולסוגי רקטות שלא היו מוכרים לו, כל זאת אגב סיכון אנשיו והציבור".

בדוח מוזכרים תרגילים שערכה המשטרה, אחד מהם עם פיקוד העורף, אשר לא סוכמו ולא הופקו מהם לקחים. בתחילת המלחמה סוכם כי המשטרה תהיה אחראית לפיקוד ושליטה בזירות וכוחות פיקוד העורף יהיו כפופים לה. "כתוצאה מכך הפכה המשטרה לגוף הנושא בעיקר האחריות לטיפול בזירות במלחמה. זאת בניגוד להיערכותה ובלא שהוקנו לה הסמכויות והמשאבים הנדרשים", מציין המבקר. לדבריו, ההחלטה שהמשטרה תישא באחריות לטיפול בזירות במלחמה אינה תואמת את בניין כוחה ואת היערכותה לעיתות חירום.

המבקר מציין כי בישיבות הממשלה לא הובהר לממשלה מהותו של השינוי שעשו המשטרה ופיקוד העורף, שבעקבותיו הפכה המשטרה לגוף הנושא בעיקר האחריות לטיפול בזירות במלחמה. כמו כן, לא נדון בפורומים אלה נושא קבלת האחריות לטיפול בזירות בידי המשטרה, ולא נבחנו היבטיה השונים של אחריות זו, ובהם יכולתה של המשטרה לתת מענה לעורף אם הירי יתפשט לעוד אזורים במדינה, ובד בבד להמשיך ולמלא את תפקידיה הייעודיים.

למרות "המוטיבציה הגבוהה", לדברי המבקר, שהפגינו אנשי המשטרה, יש לדעתו לשוב ולבחון ולהגדיר בבירור את התפקידים והסמכויות של המשטרה והמשרד לביטחון פנים בעתות חירום ואת יחסי הגומלין שלהם עם כלל גופי החירום ופיקוד העורף בפרט.

הטיפול בחומרים מסוכנים

מבקר המדינה מצא כי גופי השלטון העוסקים בתחום החומרים המסוכנים, דהיינו המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף והמשטרה, פועלים כל אחד בתחומו, ללא יד מרכזת ומתאמת ובלי שנקבעה תורה סדורה בתחום המניעה. "בעת המלחמה", קובע המבקר, "תושבים רבים שהו במקומות ציבוריים בלא שמוגנו מצבורי חומרים מסוכנים הסמוכים אליהם ותושבים השתמשו במרחבים מוגנים של מקומות ציבוריים שלא הייתה צפויה להיות בהם אוכלוסיה בעת חירום, כגון בתי ספר. רק לאחר המלחמה קבע פיקוד העורף כי ימוגנו מצבורי חומרים מסוכנים הסמוכים, בין היתר, לבתי ספר, לבתי חולים, למתנ"סים, לפנימיות, למעונות, למלונות, למרכזי קניות ולבתי כלא".

לפי הדוח, פיקוד העורף לא קבע למפעלים מסוכנים חיוניים את המיגון שיאפשר להם לפעול בעתות חירום בלי לסכן את האוכלוסיה. כתוצאה מכך היה פיקוד העורף צריך להכריע בעת המלחמה מפעם לפעם אם להתיר המשך ייצור חיוני הכרוך בסיכון לאוכלוסיה. בנוסף, הדוח מעלה כי עד נובמבר 2006 לא הושלם המיגון של 458 מצבורי חומרים מסוכנים. ערב המלחמה רבים מהמצבורים לא היו ממוגנים והדבר הביא את המשטרה ואת גופי ההצלה האזרחיים להיערך לטיפול באירועי חומרים מסוכנים בהיקף חריג.

המבקר כותב בדוח כי ניתנו הנחיות סותרות על-ידי המשרד להגנת הסביבה ועל-ידי פיקוד העורף, כמו גם גובשו על ידיהם נהלים נפרדים. בנוסף, פיקוד העורף לא עשה עבודת מטה לקביעת המלאי המרבי המותר לפעולה לכל המפעלים המסוכנים. כמו כן הוא לא עשה הערכת סיכונים בהתחשב בכמות שנותרה במפעלים. פיקוד העורף גם לא בחן כראוי את הדרישה להקמת צוות לתגובה ראשונית, ובין היתר לא נדון הסיכון הנשקף לצוות כזה השוהה במפעל שאין בו מקלט, ולא נדונה השאלה האם ראוי שהטיפול הראשוני באירוע מסוג זה ייעשה בידי צוות השוהה במפעל או בידי צוות הבא אליו מבחוץ.

המבקר מציין כי למרות שפיקוד העורף ידע שמפעלים רבים בקו העימות אינם ממוגנים וברשות חלק מהם כמויות חומרים מסוכנים גדולות מכפי שהוא מתיר, רק ב-16.7.06 החלו נציגיו לבקר במפעלים מסוכנים, והוא החל להוציא צווים להפחתת המלאי. "חמורה במיוחד השתהותו של פיקוד העורף בנוגע לטיפול בכמה מפעלים הסמוכים לאוכלוסיה שהיו בהם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים במכלים לא ממוגנים. בסביבת מפעלים אלה נפלו עשרות רקטות", מעלה הדוח. הדוח מביע ביקורת קשה גם על המשרד להגנת הסביבה ועל פיקוד העורף בכך שלא הסדירו את הטיפול בפינוי חומרים מסוכנים מנמל חיפה.

שירותי הכבאות וההצלה

דוח המבקר מעלה ליקויים הנוגעים לפריסת תחנות כיבוי, למחסור בציוד ובכלי רכב ולמחסור בכבאים בעתות רגיעה. דברים אלה השפיעו על תפקוד שירותי הכבאות במלחמה, קובע המבקר. אחת הדוגמאות: במהלך המלחמה הופעלו שמונה מטוסי כיבוי של חברת "כימניר" בעלות של כחצי מיליון ש"ח ליום, וכעבור כשבוע התקציב אזל. בגלל היעדר תקציב למימון הפעלת המטוסים הורה נציב הכבאות להשביתם במהלך המלחמה, ורק לאחר התערבות של מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, אושר לקרן תקציב נוסף של ארבעה מיליון ש"ח. בעיה נוספת שעלתה בנוגע לשריפות יער הייתה מחסור חמור באתרים למילוי מים בכלי הרכב באזורי היערות.

דוח המבקר קובע כי במערך הכבאות בישראל אין מערכת מרכזית של פיקוד ושליטה, וחסרונה בלט בתקופת המלחמה בצפון. המבקר ממליץ למשרד הפנים לפעול ביתר שאת לקידום המהלכים לגיבושו של המבנה העתידי הרצוי של מערך הכבאות וכן להשלים פערי ציוד חיוניים לצורך הבטחת כשירותם של שירותי הכבאות לעתות חירום.

3.

דוח מבקר המדינה בחן גם את פעילותו של משרד הרווחה ומצא ליקויים מהותיים הנוגעים להיערכותו לעתות חירום. הדוח העלה כי לא נבדקה כראוי המוכנות לעת חירום: בחלק מהמוסדות הציבוריים והפרטיים ובחלק מהמסגרות בקהילה שבפיקוח אגפי משרד הרווחה ויחידותיו, לא ערך המשרד מאמצע שנת 2003 ועד לתחילת המלחמה תרגילי התגוננות, ולא בדק את מוכנותם לעת חירום, כך קובע הדוח. "למשרד לא הייתה תמונת מצב כוללת על מוכנותן לעת חירום של כל המסגרות שבפיקוחו" מציין המבקר.

לפי הדוח, ימים אחדים לאחר תחילת המלחמה פנה משרד הרווחה למוסדות שבפיקוחו לצורך בדיקת מוכנותם לעת חירום. מדיווחיהם של 27 מוסדות במחוזות הצפון והמרכז עולה כי ל-22% מהמוסדות לא היו מקלט או מרחב מוגן; בידי 52% מהמוסדות לא הייתה תוכנית לפינוי; ל-44% מהמוסדות לא היה מערך היסעים זמין; ל-92% מהמוסדות לא היו גנרטור או מצברים להספקת חשמל; ל-31% מהמוסדות לא היה מלאי דלק או גז לבישול ולהסקה; ל-30% מהמוסדות לא היה מלאי מזון כנדרש; ו- 41% מהמוסדות לא ערכו רשימת שיבוצים לעובדים. המבקר קובע כי "הממצאים הללו מצביעים על רמת מוכנות בלתי מספקת לעת חירום של המוסדות שבאחריות משרד הרווחה".

הדוח מציין גם כי משרד הרווחה לא נערך בצורה מספקת לאפשרות של פינוי מסגרות: ערב המלחמה לא היו לחלק מאגפי המשרד תוכניות פינוי, ולחלקם היו תוכניות לא מעודכנות. עם תחילת המלחמה נאלצו אגפי המשרד לאלתר "תוך כדי תנועה", כדברי המבקר, פתרונות פינוי למסגרות, שעל-פי הנחיות פיקוד העורף ובשל היעדר מיגון או מקלוט מספקים נדרשו להתפנות. המבקר קובע כי ביצוע חלק מהפינויים לקה בכשלים משמעותיים ולא תאם את נוהלי הפינוי: מעונות שתוכננו לקלוט את המפונים לא היו ערוכים לכך; אוכלוסיות מפונים עברו ממעון למעון, דבר שעלול להשפיע לרעה על רמת הלחץ והחרדה של המפונים; לא הוכנו מראש תיקי חירום ורשימות חוסים וצורכיהם הרפואיים; תכנון הפינויים לא התחשב בסגל העובדים ובבני משפחתם.

המוסד לביטוח לאומי

הדוח מעלה כי מפברואר 2003 לא עשה המוסד תרגול לבחינת מוכנותו הכוללת לעת חירום. בתחילת שנת 2003, מינה מנכ"ל המוסד ועדה שתהיה אחראית להיערכות המוסד לעת חירום, ובין תפקידיה: קביעת מדיניות ההפעלה של המערך לתמיכה באוכלוסיה הנזקקת בעת חירום; תכנון ההיערכות, לרבות קביעת תקני כוח אדם וביצוע בקרה בעניין ההיערכות; קביעת נהלים שלפיהם יפעלו הגופים המקצועיים וצוותי העבודה; ביצוע הכשרות, השתלמויות ותרגילים בנושא; מעקב אחר קבלת ההחלטות ויישום הלקחים. לפי טיוטת הנוהל היה על הוועדה להתכנס בעתות שגרה אחת לשלושה חודשים לפחות. הוועדה התכנסה פעמיים בתחילת 2003 ומאז ועד פרוץ מלחמת לבנון לא התכנסה הוועדה ולו פעם אחת.

באשר למיגון ולהכנת המקלטים, הדוח מציין כי ערב המלחמה לא היה למוסד מידע מרוכז על מצב המיגון והמקלוט של סניפיו. רק בעת המלחמה ביצע המוסד סקר כולל בעניין זה. בזמן המלחמה הושבתה פעילותם של כמה סניפים של הביטוח הלאומי. הוא לא איתר מבעוד מועד מקומות חלופיים לקבלת קהל בסניפים, ורק בזמן המלחמה מצא מקומות כאלה. "עקב כך נפגעו השירותים הניתנים לתושבים", קובע המבקר.

דואר, בנקאות ותחבורה
בדוח עולה כי שירותי הדואר והבנקאות פעלו באופן חלקי בצפון הארץ. המבקר קובע כי רשות הדואר לא קבעה כמה נהלים חשובים לתקופת חירום, והנהלים שהוכנו עד מועד סיום הביקורת עוסקים בשעת חירום ולא ב"מצב מיוחד" בעורף. בכמה מיישובי קו העימות, כגון קריית שמונה ומעלות, סניפי הדואר היו סגורים במשך כמה ימים. יחידות דואר נסגרו לאחר שנפלו רקטות במרחב שלהן ולא נפתחו מחדש אחר כך. בכמה מערי קו העימות, למשל נהריה וקריית שמונה, לא חולק דואר באמצעות דוורים כמעט כל ימי המלחמה. פעמים רבות הייתה פעילותה של חברת הדואר במלחמה כרוכה בסיכון חייהם של עובדי החברה.

המבקר מסביר כי הנחיות פיקוד העורף לא היו חד-משמעיות ולעתים הן לא עלו בקנה אחד עם הנחיות פיקוד צפון. בנוסף לכך, לא היו הוראות בהנחיות של חברת הדואר כיצד להפעיל את שירותי הדואר ב"מצב מיוחד".

באשר לבנקים, במהלך המלחמה היו סניפי בנקים רבים סגורים באזור קו העימות. בזמן שסניפי הבנקים היו סגורים, בדרך כלל ניתן ללקוחות מענה חלקי בטלפון. ביישובי קו העימות היה אפשר להשיג מזומנים ממכשירים אוטומטיים, שפעלו כסדרם, ומהסניפים הניידים שעברו ביישובים. נוסף על כך, לכל אזרח שהחזיק צ'קים של בנק מסחרי, הייתה אפשרות למשוך עד 600 ש"ח ביום מכל סניף בנק פתוח או מכל יחידת דואר פתוחה. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי במהלך המלחמה לא נתן בנק ישראל לבנקים הוראות בדבר פתיחת הסניפים, אלא רק הבהיר להם כי "פתיחת הסניפים, ומילוי מכשירי המזומן יבוצעו רק בכפוף להוראות הביטחון".

משרד מבקר המדינה העלה בדוח ליקויים משמעותיים בתפקוד גופי התחבורה והנמלים בשעת-חירום ובקשרי הגומלין שלהם עם פיקוד העורף. במלחמת לבנון השנייה פעלה הרכבת על-פי הנחיות כלליות של פיקוד העורף, ומכיוון שחסרו הנחיות ונהלים להפעלה, נפגע השירות החיוני של הסעת נוסעים והובלת מטענים ברכבת בצפון הארץ. בנוגע לתחבורה הציבורית, מעלה הדוח כי בעת המלחמה לא היה גורם מתאם בין פיקוד העורף ובין מערך התחבורה הציבורית; ההנחיות היחידות בעניין תחבורה שנתן פיקוד העורף היו הנחיות לכל נהגי כלי הרכב באזור הצפון בנושאים כגון כבישים אסורים לנסיעה והתנהגות נוסעי כלי הרכב בעת הפעלת אזעקה.

בעת המלחמה צומצם שירות האוטובוסים הציבוריים בצפון לכ-30%-50% מהשירות הרגיל. ברבים מהיישובים לא היה כל קשר בין מפעיל התחבורה הציבורית ובין הרשות המקומית, ולכן מֶרכַז המידע העירוני לא היה יכול למסור לתושבים מידע על שירותי האוטובוסים.

בעקבות מעבר האניות לנמל אשדוד נוצרו בו עומס עבודה ומחסור בעובדים. התברר כי למרות המצב המיוחד לא נמצאה הדרך לנייד עובדים וציוד חיוני מנמל חיפה לנמל אשדוד לשם פריקת מטענים. בהיעדר הסדרים לניוד עובדים וציוד בין הנמלים בזמן המלחמה, לא ניתן מענה הולם לגידול הניכר בהיקף הפעילות בנמל אשדוד.

4.

גם בתחום שירותי הבריאות מעלה דוח המבקר ליקויים ונושאים שיש לטפל בהם. העיקריים שבהם: מיגון בתי חולים ומוסדות רפואה, ויסות נפגעים, טיפול בנפגעי חרדה, מעונות לילדי עובדים, הפעלת כוח אדם בבתי חולים, הפעלת מתנדבים, וסיוע של פיקוד העורף לבתי חולים.

דוח המבקר העלה שלמשרד הבריאות לא הייתה תוכנית מגירה תקציבית למלחמה. בזמן המלחמה הגדילה מערכת הבריאות את עלויותיה, ואחר כך נזקקה להחלטת ממשלה ולדיונים עם משרד האוצר לצורך כיסוי תקציבי של תוספת העלויות. דוח המבקר מציין גם שניתנו פתרונות חלקיים למיגון צוותי המוסדות הרפואיים המטפלים בחולים. המבקר מציין גם כי לא היה תיאום של יוזמות רבות מהמגזר הפרטי. אין נוהל במשרד הבריאות להפעלת מתנדבים בשעת חירום, קובע המבקר, אלא רק בעתות רגיעה. לביה"ח נהריה פנו עשרות מתנדבים, אך בית החולים לא ידע כיצד לנהוג בהם. גם לביה"ח רמב"ם פנו מתנדבים רבים, והוא דחה חלק מהפניות.

מבקר המדינה קבע כי יש צורך, לדעתו, לשפר את כלי הבקרה הנוגעים לוויסות הנפגעים, במיוחד לאור מתאר של מלחמה כוללת. "ראוי שיהיה בידי הגורמים הקובעים את יעדי הפינוי של הנפגעים כלי אמין ומדויק, שיאפשר לדעת מה העומס ביחידות הקריטיות בבתי החולים בכל רגע נתון", נכתב.

הדוח מעלה בעיות בנוגע לזרימת המידע בין הגופים השונים. פעולת מערכות המידע בבתי החולים הואטה בזמן המלחמה. דוגמא נוספת: בתי החולים התלוננו שגופים רבים דרשו לקבל מהם מידע, ולא היה גורם אחד שאסף מבתי החולים את המידע הגולמי והעבירו בחתכים הרצויים לשאר הגופים. גם בנוגע לטיפול בנפגעי החרדה הרבים במהלך המלחמה נמצאו על-ידי המבקר ליקויים. צוות התגבור הפסיכיאטרי שהגיע לביה"ח בנהריה ממרכז מזרע היה חסר ניסיון והתקשה להסתגל לעבודה בקצב הנדרש.

ההיערכות לפינוי מרכז מזרע

ב-29.7.06 התפוצצה רקטה במתחם בית החולים במרחק של כשלושה מטרים מאחת המחלקות. אומנם הפיצוץ לא גרם לפגיעות גופניות בקרב המאושפזים והעובדים, אולם בעקבותיו החל פינוי בית החולים. בסך הכול פונו כ-220 החולים שהיו מאושפזים בבית החולים באותה עת וכ-230 אנשי צוות למרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "אברבנאל" בבת ים ולמרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "שער מנשה" שליד חדרה.

הדיון הראשון של הרשות העליונה לאשפוז שבו הוזכר בפירוש נושא פינוי בית החולים התקיים ב-15.7.06, ואילו הדיון השני של הרשות התקיים רק ב-25.7.06 - כשבועיים לאחר תחילת המלחמה. עם זאת בחמשת הימים שלאחר מכן ועד להשלמת הפינוי ב-30.7.06 הועלה נושא הפינוי בדיוני הרשות העליונה לאשפוז כמעט יום יום. הפסיכיאטר המחוזי בצפון התריע כבר במכתבו מ-15.7.06 על הסכנה הנשקפת לשוהים בביה"ח מזרע אשר בעטיה יש לפנותו בדחיפות. השיקולים של חברי הרשות העליונה לאשפוז, בעד ונגד הפינוי, שעלו בדיונים עד 25.7.06 לא תועדו, ולדעת המבקר "ראוי היה לתעדם, ולו בקצרה".

המבקר מציין כי פינוי מזרע צריך לשמש אירוע לניתוח במתארים שונים. יש לנתחו, להפיק ממנו לקחים לעתיד ולגבש בשים לב לניסיון שנצבר בו ובהתאם למתארי מלחמה שונים, את מדיניות המשרד בנושא פינוי בתי חולים פסיכיאטריים, בתי חולים אחרים ומסגרות נוספות שבהן שוהים חוסים ומטופלים באחריות המשרד. במידת הצורך יש לקבוע כללים נפרדים לכל מסגרת על-פי מאפייניה.

שירותי הבריאות בקהילה

דוח המבקר מעלה כי השוהים במקלטים ובהם חולים כרוניים, חולים במחלות קשות, חסרי ישע או מוגבלים וקשישים, התקשו להשיג תרופות. גם מדיווחי פיקוד העורף עולה כי הטיפול באוכלוסיה ששהתה במקלטים נגע בעיקר (כ-36%) להספקת תרופות. לדברי המבקר, לא הוכנה שיטה אחידה להתחשבנות בין קופות החולים ולא הוכנה שיטה שתאפשר החזר כספי מהיר למבוטח כאשר הוא נדרש לשלם מחיר מלא עבור התרופה.

בנוסף לכך, הדוח מעלה כי לא הייתה מוכנות של כל הגורמים הנוגעים בדבר למתן שירותי רפואה במקלטים. אפילו ליישובי אזור קו העימות הצפוני לא נבנתה תוכנית למתן שירותי רפואה במקלטים. רק במהלך המלחמה אולתרה שיטה למתן טיפול רפואי לשוהים במקלטים על-ידי חיילי פיקוד העורף ולהספקת תרופות לחולים הכרוניים ששהו במקלטים. המבקר קובע כי על משרד הבריאות, על פיקוד העורף ועל מפקדת קצין רפואה ראשי לגבש שיטה למתן שירותי רפואה לשוהים במקלטים, לתרגל אותה ולבחון אותה עד יישומה הראוי. כמו כן יש להגדיר באופן מפורט את תחומי הסמכות והאחריות של כל הגופים המעורבים בטיפול באוכלוסיה זו.

מד"א

"יש צורך להסדיר את סוגיית הפעלת מד"א בעתות חירום", כך קובע המבקר. נושאים נוספים לטיפול, לפי הדוח, הם קביעת תקן לכוח אדם ולמספר האמבולנסים הנדרשים בעת חירום, הסדרה של פעילות יחידות פיקוד העורף המתגברות את מד"א בחיילים ושל קשרי הגומלין שבין היחידות למד"א.

בנוגע לתקציב של מד"א, מצא המבקר כי למד"א אין תקציב ייעודי לחירום. פעילות מד"א בעת המלחמה גרמה לו להוצאות נוספות, כגון תוספת כוננות, הצטיידות של אמבולנסים וצוותים ועוד. עד מועד סיכום הביקורת לא הועברו למד"א כספים כלשהם בגין ההוצאות הנוספות שהוציא בזמן המלחמה. הדוח מעלה גם כי לא תוגברו בצפון הפרמדיקים של מד"א בעובדים ממרכז הארץ.

עוד נתון שעולה בדוח, הוא שעד המלחמה לא היו כל מבני מד"א בצפון מוכנים לקראת אירועים של ירי רקטות, ורק במהלכה ננקטו פעולות למיגונם. בנוסף, לא נערכו תחקירים רפואיים ראויים, לא הוגדרו אחריותן של חברות האמבולנסים הפרטיות שעימן מד"א עובדת, ולא הייתה הצטיידות במיגון אישי נגד חומרי לחימה כימיים.

5.

‏

דוח המבקר מעלה כי רמת ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום בכלל ולהתקפת רקטות או טילים ממושכת בפרט הייתה ירודה ביותר כשפרצה המלחמה. בדוח מפורטים ממצאים קשים הנוגעים לתשעה תחומי היערכות מרכזיים: תרגול; כוח האדם; טיפול באוכלוסיות נזקקות; חלוקת מזון; דוברות והסברה; מרכזי השליטה וההפעלה; שיטת "חלונות הזמן"; ועדות מל"ח המקומיות; היערכות לפעילות משותפת של צה"ל (פיקוד העורף ופיקוד הצפון) והרשויות המקומיות.

המבקר מציין כי רבות מהפעולות שנעשו ברשויות בשנים האחרונות בתחום ההיערכות לעתות חירום נשאו אופי טכני, ולא נבחן הפער בין מידת ההיערכות לבין הדרישות שנקבעו בנהלים ובהנחיות. המבקר מוסיף ומציין כי גם לא נותחה כיאות היכולת של הרשויות להתמודד עם מצב חירום מתמשך כגון זה שהיה במלחמה.

הפעולות של משרד הפנים, פיקוד העורף, מל"ח ומרכז השלטון המקומי להכנת תיקי האב וקביעת הנוהל הכללי בעקבותיו נעשו בלי שנקבעה תוכנית להטמעתם וליישומם ובלי שנקבע מי אחראי לכך. לצד זאת, המבקר קובע כי פיקוד העורף, פיקוד הצפון והרשויות המקומיות לא בחנו את צורכי הסיוע וכוח האדם בכל רשות ורשות. "פיקוד העורף לא בחן מה הם הכוחות שיש להקצות לכל רשות בתרחיש של התקפת רקטות נרחבת על הצפון. בהיעדר ניתוח של צורכי הסיוע הנדרש בכל יישוב, וללא תכנון של הקצאת הכוחות והאמצעים למילוי המשימה נוצרה בימי המלחמה עמימות בעניין מחויבות פיקוד העורף להגיש סיוע לאוכלוסיה והיקפו", נכתב.

גם הטיפול באוכלוסיה היה לקוי. לא נקבעו נוהלי הפעלה לעתות חירום, לא נאסף מידע מפורט אודות האוכלוסיה הנזקקת ולא הוקמו צוותי התערבות רב-מקצועיים. בנוסף, בחלק מהרשויות לא היתה היערכות מקדימה לחלוקת מזון לתושבים בעתות חירום. המבקר דן גם בעניין ההסברה והדוברות וקובע כי לא הוקמו מרכזי מידע לציבור, ולא נעשו היערכויות להפעלת מוקדי החירום.

ליקויים חמורים מוצא המבקר בתרגול לעתות חירום. לדבריו, ברשויות שנבדקו לא נעשו בחמש השנים האחרונות תרגילים בידי מל"ח ב"רמת השטח" ולא נערך תרגיל כדי לתרגל את העבודה המשותפת עם כוחות פיקוד העורף בכל הקשור להגשת סיוע לאוכלוסיה בתחומים שונים.

מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות

דוח המבקר מצא כי למרות שידוע כי חלק ניכר מאוכלוסיית מדינת ישראל חשוף לפגיעה של ירי רקטות, טילים ופצצות, פיקוד העורף טרם ערך מיפוי מלא של פערי המקלוט במדינה. הפעולות שנעשו בתחום זה עד היום היו חלקיות וחסרות, קובע המבקר. עיריית צפת ועיריית טבריה, אינן מחזיקות בנתונים על המקלטים שאינם ציבוריים. המקלטים בצפון, מציין המבקר, אינם ערוכים לשהייה ארוכה. דבר זה הביא להצפת מוקדי החירום של הרשויות המקומיות באלפי פניות של תושבי הצפון בדבר תקלות במקלטים.

בעניין תחזוק המקלטים, מגדיר המבקר את אי הטיפול בהם כ"מחדל". "בדיקת פעולותיהן של ארבע רשויות מקומיות - קריית שמונה, צפת, טבריה ושלומי - העלתה כי אלו לא מילאו כראוי את תפקידן בנוגע לתחזוקת המקלטים ולתיקון ליקויים שהתגלו בהם עד פרוץ המלחמה", נכתב בדוח. במערכת בקרת מקלטים ציבוריים בקריית שמונה התגלו תקלות חוזרות ונשנות שמנעו את פעולתה התקינה באירועי חירום שהיו בשנים האחרונות, ובכללם ימי המלחמה בצפון בקיץ האחרון, ולא נעשה דבר לתיקונה.

המבקר גם מציין כי ברשויות המקומיות שנבדקו לא היה במקלטים הציבוריים ציוד חירום בכמות הדרושה לשהייה, או שהציוד היה מיושן ולא תקין. באשר למגזר הלא יהודי, מתאר המבקר תמונה קודרת שבה לעשרות אלפי תושבים אין כלל מקלטים לשעת חירום. בנוסף, הגישה למקלטים לאנשים נכים אינה מתאימה ולכן נאלצו אנשים בעלי מוגבלויות להישאר במהלך המלחמה במקומות לא מוגנים.

"ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית", קובע המבקר, "הן בפערי תשתיות המיגון החמורים, והן בליקויים הנוגעים לרמת המוכנות של התשתיות הקיימות והאופן שבו מתנהל הדבר ברשויות המקומיות. מאחר שמדובר בפיקוח נפש, על גופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי לשתף פעולה כדי לתקן באופן ממשי כל אחד מהליקויים שעלו בדוח זה. לשם כך יש צורך בתכנון לטווח רחוק ובתהליך של עבודה רב-שנתית, אך גם בנקיטת פעולות מיידיות שיגשרו על פערים מסוימים ללא דיחוי".

דוח המבקר מצא ליקויים מהותיים בכמה תחומים בכל הקשור לתפקוד הרשויות המקומיות, אשר השפיעו על מתן שירותים קיומיים וחיוניים, על איכותם ועל המענה לצרכים של אזרחים במלחמה. התחומים הם: מוכנות מרכזי הפעלה והפעלתם, גיוס כוח אדם, הפעלת מתנדבים, מתן סיוע בכוחות צה"ל, העברת מידע לציבור, אספקת מזון ואספקת שירותי רווחה ושירותים פסיכולוגיים. את מקומן של הרשויות המקומיות תפסו גופים וולנטרים שהביאו, למשל, מזון לתושבי הצפון.

פינוי אוכלוסיה

בזמן המלחמה, קובע המבקר, לא הופעלו תוכניות הפינוי של תושבי הצפון לאזור המרכז והדרום. שר הביטחון לא הביא בפני הממשלה ולאישורה את הצורך בפינוי אוכלוסיה והמבקר קובע ש"ראוי שהיה מעלה זאת בפני הממשלה". "ראוי היה", ממשיך המבקר "שהממשלה תעלה את עניין פינוי האוכלוסיה לדיון במסגרת הערכת המצב הכוללת הנוגעת לעורף". בנוגע לפינוי התושבים, כותב המבקר כי העיריות לא נערכו כראוי ולא ניהלו רשימות מסודרות של תושבים המיועדים לפינוי.

6.

ארגונים התנדבותיים

הדוח קובע כי למדינה לא היה מידע מפורט על פעילותם של הגופים התורמים. עוד עולה כי חלק מפעילות הגופים הללו נעשה בתחומים שהטיפול בהם מצוי באחריות השלטון המקומי והממלכתי, וזאת לאחר שמצאו כי הרשויות אינן עושות די. גופים אלו טיפלו בנושאי אספקה וחלוקת מזון, פינוי תושבים, אספקת ציוד וכיו"ב. במרבית הרשויות המקומיות לא הוקמו לשכות התנדבות והן לא היו מתואמות עם גופים אלו.

בדוח עולה כי חלק מהגופים התורמים וההתנדבותיים סייעו בימי המלחמה גם ליחידות וחיילים בצה"ל. הסיוע ניתן בדרך כלל בעקבות פניות ישירות של מפקדים וחיילים שהצביעו על מחסור בציוד מבצעי, במזון ואף באמצעי לחימה. בפועל, הגופים האמורים תרמו ליחידות בצפון אלפי פריטים, ובהם ציוד רפואי חיוני להצלת חיים, ציוד מבצעי ואמצעי לחימה.

בשל היעדר תכנון, הרשויות המקומיות לא היו ערוכות לקלוט אלפי פריטי ציוד ומנות מזון שתרמו לתושבי הצפון אנשים פרטיים וגופים תורמים והתנדבותיים, לרשום פריטים אלה, לאחסנם ולחלקם באופן מושכל, ועקב כך לא נוצלו התרומות לטובת האוכלוסיה. נוצר מצב שאף נותרו מאות פריטים, לרבות מכשירי חשמל, שכלל לא חולקו לתושבים.

"טיפול לקוי של רשויות מקומיות בתרומות הניתנות כדי לסייע לאוכלוסייתן יש בו כדי לפגוע ביעילות השימוש בתרומות, ולעתים אף באמון התורמים והציבור בשלטון המקומי" מציין המבקר. "לפיכך על הרשויות המקומיות להשקיע מאמץ רב גם בהיערכות לוגיסטית לטיפול בתרומות המתקבלות אצלן בעת חירום".

המבקר מסיים את הדוח במחמאות למתנדבים ולתורמים: "משרד מבקר המדינה מבקש לציין את פעילותם המבורכת של הגופים התורמים וההתנדבותיים בימי המלחמה, שנרתמו לסייע לתושבי הצפון שנזקקו לעזרה ולתמוך בהם בעת מצוקה ועשו רבות כדי לספק את צורכיהם ולעודדם. המענה החלקי שנתנו רשויות השלטון לצורכי התושבים בצפון הדגיש את חשיבות פעילותם של גופים אלה ואת תרומתה לחברה בישראל".

7.

"המבקר מסמן מטרות ו'יורה'"

משנה: אנשי לשכת ראש הממשלה זועמים על הפרק המכונה "עיקרי הממצאים" הכולל, לדבריהם, אמירות שאינן מופיעות כלל בדוח * "למרבה הפלא, הביטוי 'ליקוי מאורות', החוזר על עצמו שלוש פעמים בעשרת עמודי 'עיקרי הממצאים', אינו מופיע כלל ב-600 עמודי הדוח" * "פרק זה משקף, ככל הנראה, את עמדותיו האישיות והפרטיות של מבקר המדינה עצמו כלפי מספר אישים ובראשם ראש הממשלה"

תגובת לשכת ראש הממשלה

"נראה כי קיים פער תהומי ובלתי ניתן לגישור בין הדוח המקצועי והמעמיק על 582 עמודיו ו-17 פרקיו אשר נכתב על-ידי אנשי הביקורת, לבין פרק "עיקרי הממצאים" המגמתי והשיטחי, המופיע בפתח התקציר לדוח". כך הגיבה לשכת ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה. אנשיו של ראש הממשלה זועמים על כך שהפרק המכונה "עיקרי הממצאים" כולל אמירות שכלל אינן מופיעות בדוח עצמו והם מגדירים את הפרק הזה כ"תקציר מגמתי".

"פרק זה משקף, ככל הנראה, את עמדותיו האישיות והפרטיות של מבקר המדינה עצמו כלפי מספר אישים ובראשם ראש הממשלה", ממשיכה תגובת לשכת ראש הממשלה. "הפרק מאופיין בקביעות פופוליסטיות שטחיות ומתלהמות. מבקר המדינה, כדרכו, מסמן מטרות אטקרטיביות תוך שהוא "יורה" לכל עבר לשם השגת כותרות בולטות ויצירת הד ציבורי. למרבה הפלא, הביטוי 'ליקוי מאורות', החוזר על עצמו שלוש פעמים בעשרת עמודי 'עיקרי הממצאים', אינו מופיע כלל ב-600 עמודי הדוח".

"ניכר", מציינים בלשכת ראש הממשלה, "כי הדוח נכתב על-ידי אנשי ביקורת המכבדים את מלאכתם ואת חשיבותה וזאת בניגוד ל'עיקרי הממצאים' שכל כולם אוסף של כותרות תקשורתיות חסרות אחריות, הפוגעות בראש ובראשונה במהות מוסד הביקורת וחשיבותו". לשכת ראש הממשלה קובעת כי ל"מניפולציה תקשורתית כזו" אין מקום במוסד הביקורת. "אלו האחראים לה הופכים עצמם במו ידם לכתם בהיסטוריה מפוארת של מבקרי מדינה ראויים. זהו האופן בו ייזכרו עשרת עמודי 'עיקרי הממצאים' על-ידי הקוראים הרבים, וחבל שכך. לא ידענו התנהלות כזו בעבר, ואנו סבורים שהיא מבזה בראש ובראשונה את מוסד הביקורת".

לשכת ראש הממשלה הגיבה גם למהותה של הביקורת וטוענת כי בחודשיים לא היה ניתן לתקן את כל הבעיות בעורף. "האם באמת היתה ציפייה שבתוך חודשיים תפתור הממשלה בעיות בעורף המלוות את ישראל שנות דור? כיצד ניתן לומר ביושר שהאחריות העיקרית נופלת על אלו שנאלצו להתמודד עם 'הפירות הבאושים' של הערכות חסרה והזנחה של שנים? היו פערים, היו מצוקות, היו קשיים, אך אלו התמקדו באיכות החיים שהייתה בעורף ולא בחיים עצמם. בכל הנוגע לשמירה על החיים התגלו מערכי ההגנה בעורף כיעילים דיים".