ביה"ד: צו אכיפה להחזרת שני רבנים לרבנות

שלש שנים לאחר שפוטרו שלא כדין, יחזרו מנכ"ל הרבנות לכשרות ארצית הרב משה סלומון והרב הפוסק יוסף שרמן לתפקידיהם. בית הדין הארצי לעבודה הוציא (א', 16.7.07) צו אכיפה חלוט המורה "על החזרת המצב לקדמותו", החזרתם של השנים לעבודתם ברבנות לכשרות ארצית. בצו נקבע כי על הרבנות הראשית להשיבם "מבלי שייפגעו תפקידיהם ותנאי העסקתם כפי שהיו עובר לפיטוריהם".

מאבקם של השניים החל עם קבלת מכתבי פיטורין באפריל 2004 וזאת על-רקע "תלונות ותכתובות" נגדם שהגיעו לרב הראשי יונה מצגר. הפיטורים בוטלו על-ידי בית הדין האזורי לעבודה שקבע כי "לא הוכח ליקוי בתפקודם ולא נמצא הצדקה לפיטוריהם. אף לא נמצא בסיס לטענות נגדם על תלונות רבות, תקלות כשרותיות ואדמיניסטרטיביות ויחסי אנוש גרועים". מנגד ציין בית הדין, התקבלה עדות הרב סבג - מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית שהינה "שיר הלל לתפקודם של השניים".

בית הדין קבע כי נפלו פגמים בהליכי פיטוריהם, בהם העדר שימוע ברבנות הראשית, וביטל את הפיטורים. בית הדין אף הורה להחזירם לתפקידיהם, ולבטל את מינוייהם של שני הרבנים שמונו תחתם, הרב מינסקי והרב רווח.

חלפה שנה והרבנות הראשית לא ביצעה את הוראת בית הדין האזורי.

השניים פנו באמצעות באי-כוחם, עו"ד ישעיהו אברהם ועו"ד משה בן דוד, לבית הדין הארצי וזה הוציא כאמור צו אכיפה נגד הרבנות הראשית להחזירם לתפקידיהם. בית הדין קבע עוד כי ניתן להמשיך ולהעסיק ברבנות לכשרות ארצית גם את מחליפיהם, הרב מינסקי והרב רווח ואפילו "בכפיפה אחת עם השניים".

בית הדין הארצי קבע עוד כי המנעותה של הרבנות הראשית להחזיר את השניים למרות החלטת בית הדין האזורי לעבודה, תעלה למדינה סכום של 7500 שקלים, שכר טירחת עורכי הדין של השניים.

בית הדין קיבל עם זאת ערעור שהגישה המדינה על החיוב לשלם את מלא שכרם של השניםי מאז פיטוריהם. בית הדין קבע כי השניים כלל לא תבעו "סעד כספי" וזה שנפסק להם הוא בבחינת " Ultra petita ", בהיותו "סעד החורג בעליל מן הסעד שהתבקש בכתב התביעה".

השופטים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר והשופטים יגאל פליטמן ונילי ארד כתבו עוד כי בכך "אין כדי לסתום גולל על תביעה לסעד כספי. ככל שיבקשו השניים להעלותה פתוחה בפניהם הדרך לעשות כן בתביעה כספית נפרדת".