ילדות קטנות רוצות להיות סקסיות

בשביל להיות אשה צריך לסבול, קובעת הילדה בת ה-13 בעודה מורחת על כף רגלה של חברתה גרגרי פילינג ומעסה אותה. השתיים יושבות זו מול זו, לצדן עוד ארבעה זוגות של ילדות, בנות שבע עד 14, האחת עושה פדיקור לחברתה.

זוהי רק אחת הפעילויות ב"קייטנת היופי והכיף" המתקיימת בימים אלה ברמת גן. חוץ ממנה לומדות הילדות גם לקשט ציפורניים, להתאפר, ליצור קעקועי גוף ועוד מיומנויות. "טיפוח", קובעת אחת הילדות, "הכרחי בגוף של כל אשה". וחברתה, בת 11 וחצי, מוסיפה, "זה הכרחי לכל אשה עם ביטחון עצמי, שחשוב לה להיות יפה".

נכון שלמרוט שערות בשעווה זה כואב, אומרות הבוגרות שבחבורה, ואולי זה לא פייר שהבנים לא צריכים לסבול את זה, אבל "יש שיוויון, כי הם מתגלחים", אומרת אחת מהן בחיוך.

בתחילת שיעור הפדיקור מזכירה להן בעלת הקייטנה, אתי דוד, את סדר הטיפול: התלמידות הקשובות זוכרות שהמלח נועד לרכך את הרגל, והסבון - לנקות ולהסיר שכבות עור. הן מעבירות ביניהן את החומרים ומצחקקות. "לא בין האצבעות", מתרה אחת במטפלת שלה. "זה לא נעים בכלל", קובלת אחרת. אחרות דווקא נראות מרוצות. אחת הילדות מבקשת מהצלם שלא יצלם את הרגל שלה: "תראו את הבוהן שלי", היא מתלוננת.

עשר ילדות משתתפות במחזור א' של הקייטנה, שמתקיימת ב"אקדמיה למקצועות היופי וההצלחה" של אתי דוד, ברחוב ז'בוטינסקי המפויח. דוד היא קוסמטיקאית שהקימה עסק ללימוד מיומנויות כמו מניקור ופדיקור רפואי, איפור, ואף הלחמת ריסים (לא מלחימים אותם לתמיד, מתברר, רק לשלושה שבועות). השנה פתחה גם קייטנה. זו מתקיימת בין השעות 7:30 ל-15:30, וחוץ מארוחות בוקר וצהריים שמוגשות לילדות, היא מוקדשת כולה ל"מקצועות היופי", כדברי דוד.

כמו בטלנובלות

לסדנת הפדיקור ביום שני השבוע קדם שיעור בבניית ציפורניים. במרכז השולחן שהילדות יושבות סביבו, מניחה דוד סלסלת פלסטיק גדושה צנצנות לק. בעוד הן טורחות, ילדה ילדה על דגם-האצבע שלפניה, נכנס לחדר ילד כבן 14. גם הוא בקייטנה? "לא, זה הבן שלי", אומרת דוד. בקייטנה אין בנים, אומרות הילדות, כי זה "של בנות". ואחת מסבירה: "זה כאילו שאנחנו נלך להתרוצץ, לעשות סלטות וקפוארה".

דוד מראה לילדות איך לקשט ציפורן שנצבעה בנקודות ובפרחים בעזרת "מנקדים" - צנצנות לק מיוחדות - ומסבירה כמה חשוב למרוח מהר, כי אחרת הלק מתייבש. לבסוף היא מציגה לילדות ציפורן משובצת אבנים קטנות דמויות יהלומים פרי יצירתה. "זה מהמם", הן מסכימות פה אחד.

ילדה שסיימה עתה את כיתה א' מספרת ש"סבתא שלי עובדת בזה, ואני עושה לכל המשפחה. יש לנו חומרים בגלל סבתא". ארבע מאמותיהן של הילדות הן קוסמטיקאיות, אבל לשאר ההורים מקצועות מגוונים: האחת בת לאיש מחשבים ולמתרגמת, הוריה של אחרת הם רופאי משפחה. רוב הילדות תושבות רמת גן, אך יש גם ילדה מגבעת שמואל, ובת הרופאים, ילדה בת 11 וחצי, באה מאשקלון: היא רצתה מאוד להשתתף והוריה מסיעים אותה יום יום לקייטנה.

כשתגדל, היא רוצה להיות "או רופאה או תחליף לאהוד אולמרט", היא אומרת. מה תעשה כשתהיה תחליף לאהוד אולמרט? "הסכם שלום כמו שעשה יצחק רבין", אומרת הילדה. היא תלמידה מצטיינת, אוהבת מתמטיקה ואנגלית, אבל בכל זאת, "יותר מעניין אותי היופי". והיא מסבירה: "להיות יפה זה ברמה האישית, ללמוד רפואה זה בגלל שאני צריכה לדאוג לעתיד".

בקרב שאר הילדות יש רוב לאלה שרוצות להיות קוסמטיקאיות או מאפרות. שתיים רוצות להיות שחקניות - "כמו בטלנובלות", מסבירה אחת מהן - אחת מעדיפה להיות גננת. והקטנה שבחבורה מודיעה שהיא תהיה צנחנית "כי אני אוהבת לעוף. כמו ציפור בשמיים", היא אומרת.

למה באו לקייטנה? "אנחנו אוהבות את הדברים האלה", הן עונות כמעט במקהלה. "גם בבית אני מתאפרת, וגם עושה תסרוקות לאחיות שלי", מוסיפה אחת מהן. הילדות מספרות שהן מתאפרות קצת כשהן יוצאות; "אצלי זה בדרך כלל רק עם חברות, כי אני דתייה", מספרת אחת מהן. כמו רבות מבנות גילה, בשעות הפנאי היא רואה טלוויזיה ושומעת מוזיקה, מתכתבת עם חברות במחשב, משתתפת בחוג התעמלות קרקע וגם בתחרויות. בבית הספר אין מקצועות שהיא אוהבת; אחרי מחשבה ממושכת היא מוסיפה: "אולי ספרות. רומנטית". גם היא רוצה להיות קוסמטיקאית. ההורים מרוצים? "אמא אומרת שזה מכניס הרבה כסף, אז זה טוב. אבא פחות מרוצה", היא מודה בחיוך נבוך.

חומרים בהנחה

דוד מאתרת כישרון בקרב חניכותיה וסבורה שכמה מהן אולי באמת יהיה מקצועיות. בעלת העסק - אשה מטופחת לעילא כמובן, נשואה ואם לשלושה בנים - מסבירה שפתחה את הקייטנה כי "יש לי המון מה לתת. יש הרבה ילדות שמנסות להיות מטופחות ומאורגנות, אבל תמיד יש משהו שחסר. בעיקר מחוסר ידיעה. יש כאלה עם שיער מסודר וליפגלוס, אבל את רואה שהציפורניים מלוכלכות. היה לי חשוב ליידע אותן בתחום היופי".

היא גם מלמדת "נימוסים והליכות לגיל הרך". למשל, "איך לשבת נכון. לילדה חשוב להכניס את הבטן, לשבת זקוף. בלי ידיים על השולחן - ברגע שנוח לך מדי, הגוף נהיה רפוי. אני מלמדת אותן לקחת את הטוסיק אחורנית". אשר לטיפוח, "לא בכל גיל אפשר לשים לק אדום. לכל דבר יש גיל". האם זהו גיל מתאים ללימוד "מקצועות היופי". דוד אומרת ש"מגיעות לכאן ילדות שמתחברות לעניין, לא מגיעות טום-בויס'".

גלית אשר, אמה של אחת הילדות, מעידה שבתה בת ה-12, אכן איננה טום-בוי. "חמותי ראתה את המודעה על הקייטנה במקומון, סיפרה לנו ובתי התלהבה", היא מספרת. "ראיתי שהמחיר סביר, ושהשעות והמיקום התאימו". לפני כן היתה הבת בשלל קייטנות - בקאנטרי, בבית הספר, "וזה היה שינוי, חוויה חדשה", אומרת אשר. את שני בניה, בני 8 ו-3, לא היתה שולחת לקייטנה כזאת. "יש גבול", היא אומרת. אשר לבתה, "כל דבר חדש שלומדים הוא טוב. עוד מעט היא תתחיל להתאפר. היא לא תשתמש בזה כרגע, אבל לא מוקדם ללמוד".

הוריהן של הילדות משלמים על הקייטנה 1,550 שקל. במחזור ב', מבטיחה דוד, ישתתפו יותר ילדות. כל ילדה מקבלת גם "ערכת יופי", ואם הן רוצות חומרים נוספים לעבודה בבית, הן קונות אותם בהנחה בחנות של "האקדמיה למקצועות היופי וההצלחה".

נראה כי אתי דוד, אשה שבנתה את העסק שלה בעשר אצבעותיה המטופחות ומבינה לא רק בקוסמטיקה, מיצתה בשמה של האקדמיה שלה את כל מה שנדרש כיום מנשים - ואפילו מנערות ומילדות, מתברר. נראה שגם משתתפות הקייטנה הפנימו זאת, בלי הרבה הסברים מלומדים.

אחרי שצופים בשורת הילדות היושבות ומעסות זו את רגליה של זו, מבלות בעיסוקים כגון אלה שלושה שבועות, כמעט חצי מהחופש הגדול, יום-יום, דומה שלא נותר אלא ללעוס בייאוש את דפיו של "מיתוס היופי" של נעמי וולף, לפני שקובעים תור לציפורניים.