המדינה הודיעה: תיקון בחוק יאפשר להקל עם פליטים

המדינה מסרה (ד', 11.7.07) לבג"צ פרטי הסדר מדיני שגובש בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא מצרים מובארק לגבי פליטים מסודאן, בהם פליטים מאזור דארפור. תשובת המדינה ניתנה בעקבות עתירה שהוגשה על-ידי המוקד לעובדים זרים.

המדינה הודיעה כי תשקול לסייע לפליטים "שהם ניצולי הטרגדיה בדארפור" ומהווים פחות משליש מקרב כלל המסתננים לישראל, באמצעות קליטה מוגבלת של חלק מהניצולים. המדינה תעניק סיוע לניצולי חבל דארפור במקומות שהותם במדינות אפריקה.

עוד נמסר כי אולמרט ומובארק גיבשו נוהל טיפול בכל יתר הפליטים מסודאן שמספרם מגיע לכ-1,200. הנוהל קובע כי "מסתננים מסודאן יתוחקרו על-ידי גורמי צה"ל בשטח בסמוך לחצייתם את הגבול ותפיסתם. במידה שיתעורר חשד כי למסתנן זיקה לפח"ע או כי קיים סיכון ביטחוני אחר, יועבר המסתנן להמשך טיפול כמתחייב לפי הנסיבות".

אם התחקור לא יעלה זיקה לפח"ע או כי קיים סיכון ביטחוני אחר מצד המסתנן, "יוחזרו המסתננים למצרים דרך מעברי הגבול, באופן המתואם עם מצרים ועל בסיס הסיכום המדיני האמור, לפיו מצרים מחויבת להבטחת שלומם וחייהם של המסתננים שיוחזרו לשטחה".

המדינה מוסיפה כי מסתננים שלא ניתן יהיה להשיבם על-פי נוהל "החזרה מתואמת" למצרים, יופעל נגדם טיפול משפטי על-פי הוראות החוק בחוק הכניסה לישראל. יחד עם זאת המדינה שומרת לעצמה את הסמכות להפעיל את החוק למניעת הסתננות נגד המסתננים, ב"צורה סבירה ומידתית".

עם זאת, נוהל זה עומד בניגוד למדיניות התביעה הישראלית נגד מסתננים, כפי שהובאה בפני בית משפט המחוזי בתל אביב. מדובר בערעור שהגישה המדינה בעניינו של אזרח גינאי בובו בארי אלוסיני, חבר רשת בינלאומית להברחת נתינים זרים דרך הגבול המצרי. הוא הורשע על-פי חוק כניסה לישראל אך המדינה ערערה על כך ודרשה להרשיעו על-פי החוק החמור יותר למניעת הסתננות.

בערעור טענה המדינה, כי "בשנים האחרונות היה שינוי במדיניות התביעה, כאשר בזמנו העמידו אנשים לדין על חוק הכניסה לישראל וכאשר הפך הנושא להסתננות וכניסת אנשים זרים ארצה בדרך בלתי חוקית למכת מדינה של ממש החליטו להלחם בה בין היתר על-ידי שימוש בחוק שהענישה שקבועה בו היא חמורה יותר מהענישה הקבועה בחוק הכניסה לישראל".

"כניסה שלא כדין יש בה סיכון ביטחוני"

בית המשפט קיבל את ערעור המדינה. השופט המר כתב בפסק הדין כי בג"צ קבע לאחרונה בסוגיית בני שבט אל עזאזמה שהסתננו לישראל ממצרים כדי להמלט מסכסוך דמים עם שבט אחר כי "חוק ההסתננות חל על כניסה ארצה שלא למטרות של פגיעה בבטחון המדינה אלא להצלת נפשו של הנכנס".

הוא הוסיף כי "המחוקק סבר כי עצם הכניסה ארצה שלא כדין דרך האזור יש בה סיכון ביטחוני. כדי למנוע את הסיכון הפוטנציאלי מן המעטים בעלי הכוונה הזדונית, בחר מטעמי יעילות ושמירה על ביטחון הציבור להרתיע את הכלל באופן גורף, בלי להטיל על התביעה את הצורך להוכיח בכל מקרה את מטרת הכניסה. כך גם לגבי הכניסה ארצה דרך גבולותיהן של מדינות המנויות בחוק למניעת הסתננויות לרבות מדינות שכרתו בינתיים שלום עם ישראל, אך עדיין רוחשת בהן פעילות עויינת נגד המדינה של האיסלאם הקיצוני וקבוצות טרור שונות".

השופט ציין, כי בימים אלה מתגבשת במשרד המשפטים הצעת חוק לתיקון חוק ההסתננות וזו קובעת כי מסתנן הוא מי שנכנס לישראל שלא כדין. בחוק נערכת אבחנה בין מסתננים "למטרות עבודה ושיפור חייהם", ש"היסוד הביטחוני בהסתננותם אינו מובהק כשהעונש המוצע יהיה 5 שנים, לבין מסתננים עם נסיבות מחמירות או עם מאפיינים ביטחוניים מובהקים, כאשר העונשים המוצעים יהיו חמורים יותר".

בתשובת המדינה מהיום נמסר עוד כי חלה עליה חדה בהיקף ההסתננות ממצרים לישראל, ובעקבות כך "הורה הדרג המדיני על הקמת אתר למשמורת ולהגנה זמנית על מסתננים תוך היערכות מתאימה של כלל הגורמים השלטוניים הרלונטיים ובכלל זה צה"ל, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים, משרד החינוך ומשרד הרווחה. ראש הממשלה הנחה כי יימשך על ידו המעקב על יישום הנחיותיו".

המדינה מבקשת בתשובתה לדחות את העתירה זאת "בשים לב לעובדה כי מנגנון ביקורת המשמורת שיחול על מסתננים מסודאן שבעניינם לא תמצא זיקה לפח"ע או סיכון ביטחוני אחר ושלא ניתן יהיה להחזירם למצרים בצורה מתואמת תוך הבטחת שלומם, יהיה לעת הזו, המנגנון הקבוע בחוק הכניסה לישראל".