הוחלט: קיצוץ של חצי מיליארד

תבוסה קשה למערכת הביטחון (ד', 11.7.07) בקבינט הביטחוני שדן בגורל תקציבה. בדיון שנערך בראשות ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נדחו כל בקשותיה ואזהרותיה של מערכת הביטחון מפני ההשלכות הקשות העלולות להיות לביצוע קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון.

עתה הוחלט כי יאושר היקף הקיצוץ עליו החליטה הממשלה בתחילת השבוע - כ-480 מיליון שקל. הקיצוץ יהווה פחות ממחצית מכלל הקיצוץ במשרדי הממשלה שעליו הוחלט, כ-1.2 מיליארד שקל. הדיון נערך לפי בקשתו של שר הביטחון, אהוד ברק, שהתריע כי משמעות הקיצוץ היא פגיעה במוכנות למלחמה. בלשכת ראש הממשלה ובמשרד האוצר טענו כי ההפחתה בתקציב משרד הביטחון נחוצה לצורך מימון צרכים דחופים אחרים - שבראשם מיגון עוטף עזה וחיזוק המקלטים והתשתיות בצפון.

גורמים באוצר מסרו לאחר הדיון: "נגמר עידן ההפחדות מצד מערכת הביטחון. אנחנו רגילים לתופעה הזאת בכל פעם שתקציב הביטחון המנופח מונח על שולחן הקיצוצים, אבל גם אנחנו יודעים לנתח את הצרכים והמשמעויות האמיתיות".

מערכת הביטחון מפיצה הערכות קשות

כמו לקראת בכל דיון על קיצוץ תקציב הביטחון, הפיצה מערכת הביטחון הערכות קשות לגבי המשמעויות שיהיו לקיצוץ: כגון פגיעה באימוני חיל-האוויר, כוחות היבשה וחיל-הים, ופגיעה במלאים של צה"ל. בדיון בקבינט סוכם כי ברק ושר האוצר, רוני בר-און, ידונו בשבוע הבא בנושא מציאת מקורות תקציביים חלופיים למחצית מהקיצוץ בתקציב הביטחון. ברק יטען כי הקיצוץ לא יאפשר לצה"ל גמישות לנוכח ההוצאות הקבועות שלו, אך בר-און ובכירי האוצר יקראו לביצוע התייעלות בכל דרגי הצבא ומערכת הביטחון.

יצויין, כי בדצמבר 2006, חצי שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, קיבל צה"ל תוספת של כ-8 מיליארד שקל לחידוש מלאי התחמושת והאמצעים שנעשה בהם שימוש במהלך המלחמה. אולם, חלק מחידוש המלאים מגיע מארה"ב, וממומן מכספי הסיוע הצבאי השנתי.

בר-און הציג את התחזיות המקרו-כלכליות לקראת תקציב 2008 וכן סקירה על מצב המשק לשנים 2006 והרבעון הראשון של שנת 2007. התחזיות וסקירה זו יוצגו בפני חברי הממשלה ביום ראשון הקרוב ע"י מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, לקראת דיון שיתקיים בנושא בישיבה. עיקרי הדברים הם: 2006 אופיינה בצמיחה מהירה בכל רכיבי התוצר למרות הלחימה בצפון. בכך נמשכה המגמה שהתחילה באמצע שנת 2003, של התאוששות המשק מהמיתון החריף שהחל בסוף שנת 2000. התוצר גדל בשנת 2006 בשיעור של 5.1% והתוצר העסקי צמח ב-6.4%.

על אף הלחימה בצפון, נרשמה יציבות מרשימה בשער החליפין, שנתמך על-ידי מדיניות פיסקלית אחראית ומשמעת תקציבית שכללה גרעון נמוך, ירידה ביחס חוב תוצר והפחתת שיעורי המס. הגירעון הממשלתי הצטמצם בשנת 2006 ל-0.9 אחוז מהתוצר, והגירעון הנמוך מבטא בעיקר את השפעות הצמיחה הכלכלית שלוותה בעלייה חדה בהכנסות הממשלה, מעבר לעלייה המתוכננת בתקציב המקורי. חלק מגידול ההכנסות נובע מהכנסות חד-פעמיות שביניהן מכירת ישקר, רפורמת בכר ופיצול בתי-הזיקוק. תקבולי ההפרטה שימשו להפחתת החוב הממשלתי ולא השפיעו על גודל הגירעון. הגידול בהוצאה הממשלתית, לעומת זאת, היה כמעט זהה לתיכנון המקורי.