התובע סבל מעוגמת נפש בטקס ותבע את הצלם

משה סיטבון תבע את אדי כהן (נתבע 1) אשר צרפתי (נתבע 2) ויצחק לחמני (נתבע 3) בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות. בחודש אוקטובר אשתקד פנה ללחמני וביקש שיצלם בתמונות סטילס ווידאו את טקס העלייה לתורה של בנו בבית הכנסת ושילם 1,200 שקל. לדבריו, לחמני התרשל כשהעסיק את כהן וצרפתי כקבלני משנה והללו לא צילמו את האירוע בבית הכנסת וצילום הווידאו לא היה איכותי. "נגרמה לי עוגמת נפש כתוצאה מכך שאירוע העלייה לתורה לא הונצח".

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים, כל אחד בנפרד, טען כהן שהודיע ללחמני, מבעוד מועד, שייבצר ממנו לצלם את האירוע, מאחר שאינו פנוי באותו מועד, והמליץ על חברו צרפתי. הוא ביקש לדחות את התביעה נגדו והדגיש שחלקו הסתכם בהמלצה חברית על צרפתי ותו לא ואין יריבות בינו לתובע.

לחמני השיב שאינו צלם מקצועי וצילם תמונות נוף בלבד ואת צילומי הסטילס השאיר לצרפתי. לאחר שהתברר שצרפתי לא עשה את העבודה ולא צילם תמונות סטילס מתוך בית הכנסת החזיר לתובע 1,000 שקל והוסכם שבכך לתובע לא תהיינה תביעות וטענות נגדו.

צרפתי הסביר שצילם תמונות מחוץ לבית הכנסת והודה שלא צילם בתוך בית הכנסת עקב תקלה בכרטיס המצלמה, שלא ניתן היה לצפות, ושהתגלתה לאחר שהעלה את הכרטיס על המחשב.

בפסק דין שניתן, בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אילת דגן את התביעה. "אין מחלוקת שהתובע התקשר עם לחמני ולא עם הנתבעים האחרים". לדבריה, התובע חתם על הסכם לסילוק כל טענה ותביעה ועליו לעמוד מאחורי ההסכם ולא להתכחש לו. "עם כל הצער, לא ראוי שבית המשפט ייתן יד להתכחשות להסכם מחייב זה ויש לזכור ולהזכיר כי אין יריבות בין התובע לבין צרפתי. ביחס לכהן, ממילא אין כל עילה ויריבות".

השופטת הוסיפה שיש לשים את הדברים בפרופורציה שכן לתובע יש תמונות נוף בסטילס והאירוע בבית הכנסת תועד בוידאו. היא הורתה ללחמני להוציא תמונות מהוידאו אם התובע יבקש ולא חייבה אותו בהוצאות משפט.