א.ל (השם המלא שמור במערכת) תבעה בעלת חנות בגדים בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 5,000 שקל. לדבריה, בחודש אוקטובר אשתקד ביקרה בחנות מבלי שקנתה פריט כלשהו וכשיצאה בעלת החנות צעקה לעברה שתחזור והשפילה אותה לעיני הקונים שעשתה בלגאן בחנות. א' שמצבה הנפשי מעורער, וצירפה לכתב התביעה מסמכים על כך, טענה שנעלבה וסבלה מעוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה בעלת החנות שא' מדדה פרטי לבוש רבים וגנבה אחד מהם. כשהבחינה בכך רדפה אחריה וקראה לה לחזור לחנות והתעמתה איתה. א' פרצה בבכי והוציאה מתיקה את פריט הלבוש שגנבה וזרקה על הנתבעת. מתוך רחמים החליטה הנתבעת שלא להזעיק משטרה ולהתלונן על א'. היא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן שלשום דחתה השופטת פנינה לוקיץ' את התביעה. "עדותה של הנתבעת נתמכה בעדות קונה נוספת, שהיתה בחנות בעת התרחשות האירועים. היא ראתה את הנתבעת יוצאת אחרי התובעת והיתה עדה לכך שהתובעת הוציאה פריט לבוש מתיקה והשליכה אותו על הנתבעת. עדותן של הנתבעת והעדה היו קוהרנטיות ותואמות במידה המעוררת את אמוני בהן ולפיכך גרסתן מתקבלת על דעתי. עדותה של התובעת היתה עדות יחיד של בעל דין שלא נתמכה בראיה נוספת, על אף שאם כדברי התובעת היו בחנות קונים נוספים, יכלה להעיד מי מהן על שהתרחש".
השופטת הביעה צער על מצבה הנפשי הקשה של התובעת, "כפי שעלה מהמסמכים", ועל כך שלא השכילה להבין, במהלך הדיון, שיש לדחות את התביעה. נפסק, בהעדר הצדדים, שהתובעת תשלם לנתבעת 500 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה