המג'דרה שניצלה מהקטיושות

בשביל לאכול במסעדת פארק הסלעים צריך לעשות אחד משניים: או לשלב את הארוחה עם טיול בפארק הסלעים הצמוד ולקבל שניים במחיר אחד או לקחת בחשבון שהדרך אל המסעדה המיוחלת פתלתלה ואינה קצרה. פארק הסלעים נמצא בכפר כיסרא, הסמוך למעלות ולכפר ורדים.

במלחמה, ספג הכפר לא פחות מ-92 קטיושות, חלקן נפלו קרוב מאוד למסעדה. פארק הסלעים היא מסעדה דרוזית-לבנונית עם תפריט המשלב מאכלים מיוחדים. היא מנוהלת על-ידי פארס שווי, קצין מג"ב בעברו, ובני משפחתו. ביקרתי במקום לפני אי אילו שנים, וזכרתי לטובה את האירוח הלבבי ואת הקובה המבושל ביוגורט.

חובתי העיתונאית והזיכרונות הטובים הובילו אותי ואת משפחתי בשבת רותחת בין סמטאות הכפר ועד למסעדה עצמה (יש לעקוב אחרי השילוט לפארק הסלעים). קבלת הפנים שקיבלנו היתה אדישה ומעט מופתעת. התפריט הציע כמה סלטים, חלקם בהחלט ייחודיים. ניסינו להתייעץ עם מלצרנו, מוכה החום, שחידד וגרס כי הכל טעים. לא ממש ממקד.

לבסוף, הזמנו חומוס, פתוש - סלט ירקות עם קרעי פיתה קלויה וגרגירי רימון, טאג'ין, ממרח העשוי מטחינה מבושלת עם טונה ובצל ומוגש עם שקדים, מוס שום (מסתבר שיש דבר כזה) ומג'דרה - העשויה מבורגול ומעדשים.

המג'דרה השחומה, עם הרבה בצל מטוגן היתה טובה, החומוס טעים, והפתוש רענן. הטאג'ין היה מיוחד, וטעם הטונה לא היה דומיננטי. דווקא מוס השום, מנה שאנשי פארק הסלעים מתגאים בה וממליצים עליה בחום, הלחיץ משהו. הוא חריף, שמנוני ועז טעם, ואולי מתאים עם לחם אבל ככה, נטורל, הוא לא בדיוק הסתדר ונותר מיותם בלבנבנותו על שולחננו.

הילדים קיבלו שיפודי פרגיות עם צ'יפס, והיו מבסוטים. הבשר היה עסיסי ומתובל במידה, והצ'יפס (הייתי חייבת לטעום, לא?) הוכן על המקום מתפוחי אדמה טריים. בהמשך קיבלנו קישואים ממולאים בגרסה יוצאת דופן: בפארק הסלעים, ממלאים את הקישואים בבשר, מטגנים אותם היטב ולפינאלה, מבשלים אותם ברוטב יוגורט, שום ולימון. הצליח להם, אם כי אפשר היה טיפה פחות להשחים את הקישואים.

עוד קיבלנו קובה ממולא בבשר כבש ובאגוזים שאף הוא בושל ברוטב יוגורט. זו בהחלט דרך לא סטנדרטית להכין קובה, ולחלקנו היה זה קצת יותר מדי הרפתקני. גם פרוסות בקר, שבושלו עם הרבה גזרים ורוטב סמיך, הוזמנו, והיה לנו פשוט וטעים. סיימנו בקפה שחור, בתה עם נענע ובבקלאות מצוינות. שילמנו על הכל, כולל שתייה קרה, 330 שקלים, שבנו למכוניותינו הלוהטות והפלגנו הביתה.

לסיכום, במסעדת "פארק הסלעים" המרוחקת משהו, לצד התפריט השגור במסעדות מזרחיות, קל לאתר יציאות קצת אחרות. אין כאן מגוון סלטים גדול ומשביע, כמו שאתם מכירים, אך יש חומוס טוב, פתוש טעים ומג'דרה מצטיינת. למוס השום המיוחד שלהם לא התחברנו.

בעיקריות, שיפודי הפרגיות הוכנו כאן כמו שצריך. הקובה והקישואים הממולאים מקבלים כאן פרשנות אחרת, ושניהם משייטים ברוטב יוגורט לבנבן. מתאים למי שיש בו רוח הרפתקנות קולינרית מסוימת. השירות, שבפעם הקודמת שאכלתי במקום היה לבבי וחם, היה מרוחק משהו. המלצתי היא לשלב (בעונה קרירה יותר) טיול בפארק הסלעים עם ביקור במסעדה ואז ההשקעה אכן כדאית