''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

השיר הקטוע של מלחמת לבנון השנייה

שיר חדש שהוציא חייל מילואים במלאת שנה למלחמת לבנון השנייה נקטע בסופו כי הבנים לא הגיעו הביתה

עידן יוסף
כ"ב תמוז התשס"ז
גל דאי, ארגון הסטודנטים
גל דאי, ארגון הסטודנטים

השיר "מכונת מלחמה", שנכתב במהלך השנה האחרונה מיום הקריאה הטלפונית להתגייסות ועד לימים אלו, יצא לרדיו.

את השיר כתב גל דאי, חייל מילואים מחטיבת חוד החנית של הצנחנים. גל היה סמל מחלקה באותו הגדוד אשר נשלח אל הליטני שלושה ימים לפני תום המלחמה. הוא וחייליו היו עדים למסוק שהתרסק למול עיניהם ואת גופות הטייסים ואנשי הצוות פינו גל וחייליו על אלונקות לגבולות ישראל.

ההתגייסות הפתאומית, המעבר למצב מלחמה, סחיבת הגופות, ההשלמה עם המוות, התקווה בשיבה הביתה והתקווה להשיב את שלושת הבנים החטופים ארצה גם כן, הובילו לכתיבת ולהפקת היצירה "מכונת מלחמה".

גל דאי הסביר את קטיעת השיר בסופו: "יש בכך כוונה להעביר את המסר כי הסיפור אינו גמור, עד לשיבת בנינו ארצה, שתי השורות הסוגרות של השיר ואקורד הסיום יתווספו לאחר שיבת בנינו לגבולם".

עטיפת התקליט מורכבת משלל תמונות מן המלחמה הבונות בפסיפס את דגל ישראל, אך גם כאן חסרות שלוש תמונות, תמונות הבנים. את תמונות הבנים, הוסיף המעצב בגב העטיפה כסמל לתקווה שבאחרית דבר נזכה לראותם במהרה.

"והלוואי וישובו בנינו, כולם בתקווה במבט לשמיים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים".

מכונת מלחמה / מילות השיר

אמצע חיים הישרדות בשגרה
2:00 בלילה צלצול בהלה
עונה ומייד ללא התראה
מתחילה לדבר... מכונת מלחמה

"שלום מדברים מפלוגת המילואים שלך
הינך נקרא להתייצב בבסיס הסמוך לביתך
לחץ כוכבית לאישור הגעה"

נפרד מכולם עדיין לא מעכל
אמא בדמעות מבקשת לשקול
הרעל הנוסטלגי שוב מחלחל
מתאמנים לנורא מכל

הבלבול שבראש מתגבר
הפלוגה כמו כלה מתרגשת
קול אזעקות אל העורף חודר
האם יהיה פה סיפור למורשת

הציבור מסביב לא רגוע
גם הקצינים לא יודעים מי נגד מה
ממשלה שתקועה בהילוך תעתוע
ברדיו כבר מדווחים על חיפה

אנחנו דור האיקס המזוין
שבלאק הוק דאון עוד לומדים בקצינים
על אלונקה מעלינו חבר מפוחם
הרייטינג עולה מלחמה בין ערוצים

מטח יריות אש משתוללת
עוד אחד נופל עוד אחת לבד
ואת שם בבית בין שמועות מתפללת
ה' אלוהינו ה' אחד

הזמן קצר הדקות ארוכות
חוזרים לחיים אך דרוכים
אני לא מבין איך מעיזים לחכות
יש עוד שלושה ששכחנו בפנים!

אז אולי את אותי מחבקת
בתקווה שחוזרים לשגרה
השכנה שם ממול לא נרדמת
האם הייתה לה ברירה
אין כבר דרך חזרה

אז מה גיבורים זאת הייתה קלישאה
אתם שהבטחתם שלא נלך לצבא
אנחנו את ילדינו לא נשלה בתקווה
המדינה ישראל המטרה אהבה

והלוואי וישובו בנינו
כולם בתקווה במבט לשמיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה